|
בעודי מפזזת לי בין ערוץ לערוץ בטלויזיה, מקשיבה
למוזיקה,
מקשקשת להנאתי, ומקפצת לי (או יותר נכון- קורעת את
התחת) בשיעורי מחול,
אני דווקא כן מוצאת זמן להסתגר לי עם עצמי, לחפש
בתוך עצמי ולהוריד על כתב את המחשבות המרחפות
שלי....
עוד קצת עליי:
אגוזי במקצועה היא חולת נפש, פסיכופטית,
סכיזופרנית, ולא נורמאלית..(לפחות כפי שהיא מתוארת
ע"י הנעל..(החבר שלה)).
שוקלת אישפוז כל שני חמישי, כי החבר'ה באברבאנל כבר
לא יכולים לשמור יותר על המיטה הריקה בחדר השמור
שלה. רב הזמן היא כלואה מאחורי דלתות סגורות
(מרצון..),
רוק ומטאל הם אוויר לנשימה בשבילה, בקיצור- קשוחה
ואפלה מהדרגה הראשונה!
דפיוצר? מזתומרת דפיוצר????
כן, כן,
דפיוצר....
בין סיגריה לסיגריה, בין שוט לשוט, ובין נמנום
לנמנום...
וגם פתאום בחמשושים, בין טחינה לטחינה בצבא...
טוב, אז הדבר היחיד שנשאר לי לומר....
כנסו ליצירות או עופו מפה...
ועוד משהו...
לכל "המעריכים" המדהימים שמגיבים ליצירות שלי...
תודה...תודה....תודה....
אני ממש מעריכה את זה, ורק שתדעו שכל הערה ותגובה
אני לוקחת לתשומת ליבי....
כולכם המוערכים שלי...
לאב יו אול.. (מייבי נוט אול אוב יו...),
אגוזי.
אין קול, אין תגובה,
רק רחש נשימותיה של נערה עזובה
|
הולך אחרי לכל מקום, תמיד יודע שאני שם.
הייצור המפלצתי, הצל הפנימי, המבחיל בדמותי
|
אתה -
שהבטחת לי שלא אבכה.
|
אני שומעת אותו,
אני שומעת אותו קורא לי
|
רק אני מקשיבה לו, ללב שלך.
פעימה אחר פעימה.
|
|
איזה קטעים
שאנחנו והג'וקים
נריץ עליכם אחרי
השואה
הגרעינית...
חרגול |
|