|
נחמד, נחמד, היה ממש נחמד
היינו אז, חזרנו שוב
היה ממש נחמד
מאה שנה, דבר לא השתנה
נמשיך לבוא, גם אז יהיה נחמד.
נלך, נחזור, נעמוד שעה בתור
עשו שטויות, נמרח קצת יוד
ונתראה בבור.
מכאן לשם, זה לא לוקח זמן
עדיף לגמור ביחד עם כולם.
(כוורת, להקה ברמות הגבוהות ביותר ואלופת הארץ
בקאמבקים).
ניסו: אוי אוי אוי
נועם: מה קרה, ניסו?
ניסו: שאתה אמרת שאתה מאמין
נועם: נו?
ניסו: שזה אברהם-דוד-רמז שגם אתה עשית שבת בהתנחלות פלוס
מושי-מושי עם מתנחלת
נועם: לא התכוונתי לאמונה כזו... כוונתי הייתה שאני מאמין
לדובי, זאת אומרת לרוטבליט, כלומר ל-
ניסו: א
|
דובי: אוקיי. אז אני יכול לספר עכשיו את הסיפור על איך התחלתי
לאהוב את יוסי סיאס?
ניסו: טוב, אז אני רוצה לפנות אל כלל הקוראים שלנו בבקשה תשלחו
מכתבים לכבוד שרת החינוך והתרבות הגיברת לימור לבנת בבקשה
שתחזיר מאמריקה את יוסי סיאס לתחומי מדינת ישראל.
|
ניסו: העיקר שעליתי לשלב הבא שזה מה שחשוב.
נועם: אני לא מבין. אולי תואיל בטובך להסביר לי? אנחנו הרי
דומים, ושנינו נכשלנו... למה הקהל החזיר דווקא אותך?
|
נועם [בחגיגיות רבה]: ערב טוב קהל נכבד. אנחנו שמחים לארח אתכם
במופע הגרנדיוזי של האחים גרין. הערב יתארחו כאן -
ניסו [מביט בנועם בתמיהה]: האולם ריק יא ג'אחש.
נועם: הקהל בדרך.
|
נועם: אתה באמת רוצה לקנות נמר?
ניסו: לא נמר כי אם טיגריס.
נועם: אתה רציני?
ניסו: כן כן, נמר זה סתם פוזה בשביל זה אני רוצה טיגריס.
|
ניסו: יושב אני בכלא שש, איי לה דיר לה דה דה, יושב יושב
ומחשש, איי לה דיר לה דה דה [יונק מהסיגריה] פיייייייייי איזה
דפק... מחשש אלק... [בוהה בסיגריה] מה זה, מה שמו בתוכו? [זורק
את הסיגריה בעצבים, כמעט ופוגע בדובי, שנכנס לתמונה ומתיישב
לצידו]
|
|
|
אני יודע איך
כותבים סלוגן
פישקה זוהר
מצטנע כהרגלו |
|
