והיא שקטה מתמיד, לא מודעת בכלל, מרוכזת בשלה, אני בה, פתאום
בלי לשים לב, יש לה ניצוץ קטן, כוכב קטן נדלק בעיניים הכבויות,
אחריו שאלה, בקול לא מוכר, מנפץ לי את המחשבות לרסיסים, "למה
בחורף יותר עצובים?" היא שואלת והלב שלי נשבר
אין שם כלום בשבילך אבל אם תגיעו תרגישו גדולים יותר, ויהיה
סיפור לכיתה ביום ראשון. מצחיק איך כשאתה קטן הכל נראה כל כך
גדול, רחוק, לאט לאט אתה גדל, אבל העולם נשאר אותו דבר, דברים
קטנים ואיתם הרגשות שלך
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
