[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
עילית שוקולית


אל היצירות בבמה האהובות על ה. עיליתאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ה. עילית
לפני כ-16 אביבים, בשעות הקטנות של הלילה,
קצת לפני שהשמש זרקה את קרניה,
כולם היו נרגשים לראותה.
התפללו שתהיה היא ולא אחרת. היא, החזקה
היפה, הטובה, הנדיבה, שתצליח בכל מעשיה ותגיע
לצמרת.
תמיד תוביל בראש..!
ובעוד מתפללים הם, היא נולדה.
כשבאה לעולם זרחה לה השמש הציפורים התעוררו.
כולם צהלו! לאחר כל כך הרבה זמן שיחיכו לבואה,
היא הופיע, עילית נולדה.
ואת שמה נתנו לה על גדולתה וחוכמתה ועל יופיה
שתהיה היפה בנשים והטובה מכולן. כולם סביבה
איחלו לה אושר בריאות טוב לב, שתהיה עליונה.
שואפת למעלה, אלילה, דמות למופת!
מאותו הרגע כולם ידעו
     "הטובה בטובות תהיה היא".

אבל אפחד לא שאל אותי..
ואותה ה-עילית, היא בעצם,
אני.




לרשימת יצירות השירה החדשות
ופעמים בא פרפר אחד ומנעים את זמנך,
ופתאום יום אחד, הוא קם והולך,
את תמיד יודעת שממש עוד מעט,
יבואו פרפרים אחרים, סביבך.
ושתוכלי לבחור לך פרפר אחר, שישאר לצידך.
והנה שוב פרפר הולך.

אהבה
עומדת מולך,
במה קטנה,
במה שלנו, אתה מביט בי
מחייך.

אכזבה
לתת לך מעצמי

עצב
ובים של גלים
הייתה אהבה

מלאת הערצה אלייך,
הלכתי אלייך ולא עצרתי,
רגליי לא נתנו מנוח,

את הזמן נסה להמחיש
למד אותה להרגיש
תן למכאוביה לצרוב
למד אותה לאהוב.

אהבה
הקשיבי לי,
האם את שומעת?

קצרצר
בחורה לא נשקפת
ללא אהבה ללא צל
לתומה מתהלכת

אהבה
איני יכולה
אל תפגע
שוב תביט בעיניי
אותה אהבה

עצב
הוא שבדמותו, לא מצאתי פגם,
הוא שהבטיח, לחבקני, לעולם.

אכזבה
ואינה מרגישה
וגופה לא איתה
ואינה מרגישה
את אותה תחושה

עצב
ואתה חייל יקר, קח,
קח, אותי. איתך. למקום...
למקום, בו אתם נחים,
שוכבים ולא זזים.

כעס
גם אני האמנתי
בפיות וסיפורים
גם אני חשבתי
שאבירים קיימים

עצב
וילדה קטנה בוכה.
ילדה, בוכה,

מה קרה ילדה יפה שלי?
לאן נעלם מבטך?
כאב מר זועק

אהבה
הו אהובי לאן נשאו אותך רגליך?
האם אתה נושא עינייך אל אחרת?

ושניות שחלפו כשרציתי
להיות שם איתך
אותם הרגעים בהם הבנתי
כמה שנאתי אותך.

אהבה
אש דממה
כאב שתיקה
נשיקות נשיקות
על גופי אצות

כמו לוליין בקרקס,
כך חייך תלויים.
מתמלאים בכאב,
וגוונים אפורים.

געגוע
נשמתי עוד בוכה את אהבתי אלייך
או ילדה קטנה האלך אחרייך?

אהבה
עצב קורא
לתמיהה,
מחפשת אותך

את מבטיחה שוב לחייך
ואז בא השקט שהורס
את החיוך המתמשך שעל שפתייך
את החיוך,
והתמימות שבעינייך

קצרצר
ביחד נזרע

היא עוטפת את גופי ברכות
מוסיפה לי זכרונות שלא חשתי מעולם

אכזבה
אתה סתם אחד,
לא מיוחד,
כמוך, יש אלף.
אני לא לבד.

ומה אם תהיה פה רק לרגע?
אז מה אם השקט יחלוף לדקה?
אז מה תהיה לי לרגע?
רוצה רק מקום,
אליו, להשקע.

אהבה
נגן בי בחוזקה
נגן באהבה
נגן בי קצת
נגן לאט

קצרצר
שוב קול..

אהבה
נוגעת מלטפת,
נושפת לוחשת,
מוצאת אהבה,

כעס
בחרתי לכתוב לך דווקא עכשיו
לכתוב לתמיד,
כמה אני שונאת אותך.
כמה כואב לי.
אינך יודע מהי אהבה בכלל.

געגוע
נושקת אלייך
אתה נעלם
נשיקה זה חלום
בלעדייך זה סתם

אכזבה
על מגע גופך החסון
רציתי ללטף אותך
הלילה, במיטתי.

הרמתי ראשי
לחפשך בשמים,
אך עכשיו קודרים הם,
נחרטים הם לשניים.

כמה שקשה לי
להסביר לך
אף אחד אינו יודע

התמימות שבעינייך
החיוך שעל שפתייך,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה
לא, גם לא אהבתי אותך מעולם
אין בך דבר שאהבתי.

אל תשקרי לעצמך,
עליי לא תעבדי!

היום, היום והלילה שווים
איזון

אהבה
חושך, את מי הוא יפחיד כשאשכב לצידך?

את רק באה, מכאיבה.
מכאיבה,
והולכת.

אהבה
הרעיון, הוא למצוא משהו ולשאוף אליו

איך הלכת ממני?
מי נתן לך רשות?
היית הכל בשבילי!

היום לא בכיתי עליך, התאפקתי.
היו שניות שרציתי...

כמה כואב לי, לאהוב אותו,
לדעת שאני והוא לא יותר מכלום.
אני אוהבת את כולו ותחושתו,
אך תמימותו הורגת שורפת
ואני חושקת, אמנם בשקט.

אהבה נכזבת
ואני אומרת לך מילים יפות מילים רכות
אל תקנה אותן בזול, אמרתי אותן לרבים לפניך

אהבה
הוא הכיר כל כך הרבה בדיחות
ועשה קולות מצחיקים.
כל כך היה חסר לי הבדיחות שלו.
שנאתי את עצמי.




-מתי הייתה
מלחמת עולם
שלישית?!


-עוד 3 ימים...


ערגלית
פסיכודלית
אופטימית


תרומה לבמה





יוצר מס' 38806. בבמה מאז 19/7/04 20:32

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לה. עילית
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה