|
כמו בני אדם רבים אחרים, כשהוא מתבונן בעצמו, הוא
מבין שניתן לראות רק קצת ממה שקיים שם באמת. ובכל
רגע הכל יכול להשתנות ולפרוץ משהו חדש, אולי משהו
יותר יפה או יותר מכוער, יותר פחות נוח. אבל בטוח
שזה יהיה מעניין ובלתי רגיל.
"אם נגמרו לך השאלות, אני זז," אמר המלאך ותקע בי מבט. בטח
חושב שאני נודניק. לא ידעתי מה עוד לשאול אותו או להגיד. הוא
הסתובב והתחיל לרדת בזריזות בסולם של המגדל. ידעתי שהכנפיים
שלהם רק ליופי. כמו אצל תרנגולות.
|
המפלט היחיד שלי היה בחלומות. לאחר יומיים כבר לא יכולתי לישון
יותר. אז מה אם בחלומות הייתי רואה. התחלתי לגלות גישה חדשה
לעולם. באיזשהו מובן זה היה מהנה. אל תתפסו אותי במילה. לא
אהיה מוכן לעבור שוב את החוויה הזו.
|
ברגע שהבחורות במקום היו מבחינות במה שאני עושה, ראיתי משהו
מענין בעינייהן. דבר ראשון, בלבול. מה לעזאזל אני עושה?! איך
אני מרשה לעצמי להסתכל עליה במבט בוחן, אח"כ לעבור לחברה שלה,
אח"כ למישהי אחרת וכן הלאה. דבר נוסף שהיה ביחד עם הבלבול,
היתה התעניינות.
|
"חוקים וכללים נחוצים, רק בשביל שיהיה קל לשלוט באנשים. אדם
חופשי הוא אדם מסוכן. הוא לא חי לפי הכללים של כולם ואי אפשר
לחזות כיצד יגיב במצב כלשהו. הוא לא חי על פי נוסחה. לא כמו
חוקי הניוטון שלך, שאפשר לחשב. לכן אי אפשר לשלוט באדם חופשי,"
הסבירה שירלי.
|
"קראתי בכל מיני סיפורים ואגדות, על אנשים שהחליפו את צורתם,
כדי להשיג משהו," נזכר יוני. "הפכו לברבורים, זאבים או חיות
אחרות. עכשיו אני מבין, זאת הייתה אלגוריה לאמנות השינוי, בה
האדם צריך לשלוט כדי להצליח."
|
היא רצתה להגיד משהו אבל לא הצליחה הפעם להוציא אפילו כמה
מילים. רק אנחה נפלטה מפיה והיד שלה זזה מעצמה כאילו לסדר עוד
משהו בבגדים.
"אני רואה שאת צריכה זמן לחזור לעצמך, אולי כוס יין או רק
אמבטיה חמה," נראה כאילו הוא עוזר לה להתאושש.
|
אני מזמין אותך להציץ מאחורי הווילון שמסתיר את האישיות שלך
ולהסתכל על מיהו אתה עצמך האמיתי.
|
כנראה שאם היינו לוקחים את ירושלים לתקופה של טולקין, ככה
הייתה נראית ריבנדל.
|
קטע התחלתי שאין לו עדיין המשך.
|
|
|
הרגע באתי
מהממלכת
הסלוגנין
ות'נחשו מה
ראיתי?
נכון! סלוגנים!
באלפים! איזה
מגניב?
בלונדינית שבה
אלינו |
|
