|
מ1981 שקט עד עכשיו
מזוהה חלקית עם העדפה גדולה לצד הפרטי של החיים
עיניים נפקחות
חיוך מתקרב
של על תום צמרת
בקושי מכסה
והגשם הראשון שלי היה
לגשם אחרון שלי.
|
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
