[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










נולד ב-1978.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אני יושבת בפינת החדר כל בוקר, שותקת, מסתכלת על האנשים
שחולפים על פני ולא נעצרים. מדי פעם יגיע מישהו, לרוב תהיה זו
אישה, שתתעכב ותסתכל בפרוטרוט באחת התמונות. אני אוהבת להביט
בהן, בפניהן, בעווית של לב שלעולם לא יתאחה, בדמעה החבויה
שתסתרנה מבן זוגן.

על אריזת הקרטון הצבעונית היה רשום: הבובה המשוכללת ביותר
בעולם - פותחת עיניים, מדברת, מזיזה ידיים ועוד. הבובה המושלמת
לילד, המתנה האידיאלית. עכשיו עמדה הקופסה מיותמת על השולחן
החום בסלון. מדוע קנה אותה? סתם ראה אותה בחלון הראוה של החנות
בדרך לחניון.

מישהי אמרה לי פעם שכל הגיבורים שלי מעשנים, כולם. אמרתי לה -
וואלה, צודקת. אבל מה לעשות, מסתדר לי הקטע הזה, את יודעת -
הוא החזיק ביד רועדת את הסיגריה בזמן שקרא את המכתב.. ברחוב,
ככה פתאום, ניגשה אליו הבחורה שהוא אוהב בסתר ושאלה אם יש לו
אש.. קטעים כאלה הול

עוצר את המכונית בצד הדרך, פותח את החלון ומקשיב. הרדיו שר
בעצב שיר אהבה ישן ומבחוץ מצטרפים הצרצרים ושכשוך המים לבלדה
מושלמת. מגשש בתא הכפפות, בין התמונות שלהם מהטיול בניו-זילנד,
מוצא קופסה.




לפעמים אני יושב
בחדר בשקט
בשקט...


וכלום לא
קורה...






אחד שיושב בחדר
בשקט בשקט וכלום
לא קורה לו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 386. בבמה מאז 18/12/99 14:16

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגיא זיו
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה