[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
אלחנדרו גונזלס



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פואנטה
דרך-אגב אני לא אוהב סלט ביצים. למה אתה שואלים. ככה. אין
סיבה. פשוט החלטתי שיהיו לי גם דברים שלא אסכים לאכול, רק כדי
להרגיש איך זה שיש לך אפשרות.

אגדה
יושב לי אי-שם, בשדרות בן-גוריון
שעון על ספסל ברחוב,
נרגע בצילו של פיקוס ותיק
מעולם לא ידע קרוא וכתוב

התבגרות
ואז באמצע שהרבי דיבר, פתאום ראיתי את הפה שלו זז. חשבתי שהוא
הולך להתעטש או לפהק, או להגיד לרבי שיפסיק כבר לדבר. אבל
במקום זה, הפה שלו המשיך להתעקם

אהבה
כבר כמה ימים שהוא לא עוזב את המעבדה, שאר המרצים מכנים אותו
"האובססיבי", לדעתי הוא מבטא מסירות שלהם מעולם לא הייתה, ככה
זה כשמשהו אמיתי חי בתוכך.

הומור
לכבוד יומולדתה השנה, החלטנו, אמא ואני שהגיע הזמן להחליף
הטוסטר החלוד שלה, זה שהיא סחבה איתה במזוודה מרומניה, וזאת
אחרי שכבר נשר לו ווסת הטמפרטורה, נשרפה לו הנורה הפנימית
ואפילו לצפצף כשהאוכל מוכן כבר אין לו כוח.

התבגרות
"אבל אבא, אין לי יומולדת עכשיו" אמרתי לו. "אני יודע, זה לא
קשור, תפתח ותראה". חטפתי את הקופסא וקרעתי את העטיפה במהירות,
העיניים גדלו לי פתאום "עיר-נמלים" היה כתוב על הקופסא. לפני
שהספקתי לפזר הכל על השטיח, לקח אבא את הקופסא מידי "רגע אחד,
לפני זה אני רוצה

התבגרות
הוא הרגיש את זה. הישועה שחיפש, המשהו הזה שיגיע ויסחוף אותו
למקומות חדשים. תמיד אמרו לו שהוא כבד, ומדבר יותר מדי במקום
לעשות, אז הנה, עכשיו הוא מוכיח לכולם. ככל שהתקרב אל הבית,
הלם ליבו בקצב מהיר יותר, הדמיון שלו הציף את כל העמק

התבגרות
באותו יום במקרה הכדור התגלגל לידי ובמקום לקפוץ מעליו כמו
תמיד, הרמתי אותו וזרקתי, הכי חזק שאני יכול, סתם ככה בלי
לכוון, כי גם בזה אני לא כל-כך טוב. דווקא מכל הילדים, הוא עף
לאיציק השמן ישר למצח הגדול שלו.

צמרות העצים הירוקות נדו הנה והנה בלי מנוח, וצבע אפור על כל
גווניו שלט בכל. הוא אהב ימים מסוג זה, שכן היה בהם משהו שלא
ידע להסביר. הוא תלה את תחושתו בכמות החשמל באוויר, והרגיש
שלפניו יום מזן קצת אחר.

הומור
שתיקה קצרה נקטעה ב"אני אתחיל" ענייני וחטוף. בחור צעיר שנראה
כמו קיפוד עם משקפיים ניגש למרכז המעגל, התכופף אל השרפרף, לקח
את הנר וחזר למקומו. "שלום לכולם, קוראים לי ערן" עצר כדי לקחת
נשימה עמוקה

זכרונות
לאחר כמה שניות של שתיקה הוא פתח את תיק הגב שסחב איתו כל
הדרך, זה שהוא לוקח תמיד לסידורים, ושלף ממנו גזיה כתומה,
פינג'אן קטן מנחושת זהובה, ושתי כוסות קטנות מזכוכית עם
עיטורים.

זכרונות
אהבתי את ההרגשה, השנייה הזו שלפני, כשהאצבע רק נשלחת, נמתחת,
עושה את דרכה והכל עדיין שליו, כלום לא קרה. ופתאום ברגע אחד,
סערה אוחזת בהן, ריצה מטורפת

הומור
לאחר סריקה מקיפה ויסודית הרגעתי אותו "אח שלי, הכל בסדר, אין
פה כלום". אושרי טס בחזרה למקלחת ונעמד מול המראה "זאת בדיוק
הבעיה" צעק לעברי "אין שם כלום!".




ג








שיעור ראשון
בחתימה על חוזים
- תמיד לקרוא את
האותיות הקטנות.


תרומה לבמה





יוצר מס' 80347. בבמה מאז 2/8/08 18:13

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגיא טבק
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה