[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
החציל מאזקבאן


אל היוצרים המוערכים על ידי גיא סופרוויזר
(אנמנזה:
הפציינטה מלין כי הינו מאוד אמוצינאלי אך מאידך מאוד
רציונאלי.כתיבתו נובעת בעיקר מבפנוכו ופחות ממחשבה
על הדברים,היינו- ממשאבת החיים(הלב) ולא ממפקדה -
מושל הגוף והחיים עצמם (המוח). הזרימה אצלו בכתיבה
היא בעיקר נימתית-חרוזית אך אין הכרח לעניין.בכל
אופן , היה מעוניין לביקורת
רפואית-סיפרותית-תחבירית-ולשונית לגבי כל
מאמר/מכתב/פלוץ שכתב כאן.הנ"ל ישמח לתגובתכם הכנה
והרצינית.)
-לא מכחיש, נמצא ברזומה והועבר לגינזך, מעבר לכך
החיים דינאמיים וסוחפים כל שכן מבגרים ומשנים משקל
בכל עת. החשוב כאן הוא הרגע.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
נביחות מרגיזות של "כלב דשא" כך קוראים אותו אצלינו, מנביח על
כל עו"ש פק"מ ואורגניזם מטומטם.
ממש מתחשק לי לצאת אליו במיטב מערומיי...


לרשימת יצירות השירה החדשות
רומנטיקה
האהבה היא כמשל,
לפעמים קשה ולפעמים זה קל...

אני הארץ ואת הירח,
ומהיום אני בורח...

ביקורת
כאשכול ענביי התבוסתן
נדבכיי בריות העולם מקדם.
בגת החיים תדרוך רגלם
אדון וחמור, אבן ריחיים

שתיקות עגומות ניטשות בעצב,
האביב מתקפל ושם פעמיו
גל שרב כמגל קוצר
בערוגתי תולש עוקר
בלא רחם, בלא משים,
על סף שערי
משימתו משלים?

אהבה
את קן אהבתה אקום ואכבוש,
לפנות אליה מבלי עוד,
לחשוש..

בלדה
כולם כמהים בשלמותכם,
כולם כמהים באהבתכם,
היא תהא שלי ואני אהיה שלה

אהבה
כמו חנית בליבי דקרת,
אך לדם חדש לזרום,
בכאב גרמת...

המטרה מתקרבת והמיירט מתחמם,
נורה כחץ שבליבנו פועם

ארוטי
פריחות אביבי שדייך
צוף גשמי רגלייך
צלצולי פעמון
תשוקתך
בזדון.
נסתרת
אפלה
יצרך
ניגר
זימתך
פתלתלה

רומנטיקה
את כמו השוקולד מתוקה...
לעתים זולה
לעתים יקרה
לעתים מתוקה
לעתים מרירה

כמיהה
האור אשר מעולם לא היה משא אכזבותיי
את עורי פושט וחושף עצמותי..

לכתוב שיר בוער בניר
מחשבות אינספור
אולי עכשיו עת לצאת
לעוף בלא מסתור

מביטים ביראה
וכורעים לעתיד,
חלילה וחס שביב רגע
לא נפסיד.
אז... הזמן רץ.
כיסופים כיסופים
את מחוגי העבר
מבכים.
אז...?

צדודיות מבטים נעוצים
ניבי קנאה רכוסים
בטפרים שלופים לצייד מושחזים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
האלימות צובעת את עולמנו הקט בצבעי בתולין תמים שנגדעו ונקרעו
באכזריות בלתי נתפשת בעודם באיבם, של אמות מידה של טוהר של
אהבת איש את רעהו, של כבוד, של מוסר שהיו ואינם עוד.

יומן
צולל עמוק... פנימה... אל עצמי... ברגע בלתי נתפש של שקט
עוצמתי וצונן... מנסה להתענג על השלווה העוטפת אותי מכל עבר,
חוסר המחויבות התמידית לזה או לאחר, נטול כל אחיזה עם המציאות,
מתכחש אליה בכל שארית כוחותיי העומדים לרשותי...




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
גמרת? הגיע הזמן
באמת, אני נכנס
לבמה חדשה.
תביאי קפה.

החבר של שלי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 44549. בבמה מאז 11/11/04 16:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגיא סופרוויזר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה