הקירות הלבנים נראו שחורים ומאיימים והסדינים שנפלו מהם כאילו
סגרו אותי במאין כלוב לחיות.
אני לא יכולה להזיז את גופי רק אישוני מרצדים בחולשה ימינה
שמאלה למעלה למטה, פרצופי נפוח ובוער
וזה לא אני, זה
את!
יגאל עמיר, נפרד
ממרגלית הר-שפי
ועובר לפרוייקט
הבא:
זאת שאהבה את
התל אביבי!
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
