|
היה פה משהו חביב אבל מישהו אמר לי למחוק כי אני "לא
מקורי"
אז הנה משהו ממש מקורי
כמו כל אחד:
בשנת 1984 פורסמה ידיעה מפתיעה בשולי העיתונות:" אשה
ילדה אפרוח" אבל אחרי איזה שתי דקות הבינו שאני לא
אפרוח ואני סתם ילד צהוב אבל הכינוי נשאר
וביחד עם עוד המוני כינויים (שילון, שילוני, גו,
גימל, גיוש, שיל ועוד) נבנה והתפתח הנער וכיום הוא
על סף גיוס או שכבר התגייס (לצערו) וזהו ת'אמת.
אז זהו שמה שקראתם נכתב לפני יותר משנתיים ואני צריך
לעדכן את הקטע הזה כל הזמן, כבר התגייסתי מזמן ואני
חושב על השיחרור, והשתניתי והתבאסתי למדי מהכתיבה
כאן אבל עדיין לא הורדתי את הדפיוצר מכל מיני
סיבות...
דוד ושמעון היו החברים הכי טובים, הם עשו הכל ביחד.
|
בכיתה א' לקראת סוף שנת הלימודים הלכתי לרופא עיניים, מה לעשות
אמא שלי משקפופרית וגם אני הייתי מתקרב יותר מדי לטלוויזיה.
הרופא פסק חד משמעית שאני צריך משקפיים ודן אותי למאסר עולם
מאחורי הזגוגיות.
|
מוטי היה ה"כלי" של השכבה לא ה"כלי" בקטע של הכל אבל בקטעים
החשובים: בחורות, חברים וכדורגל. רק המאמן הבנזונה שמעדיף את
האחיין של אברם גרנט יותר מאת מוטי דפק לו את הספורטאי המצטיין
|
על האיזון העדין של היקום בין הין והיאנג - שמחה ועצב
|
כל אחד משקר לפעמים... למה בעצם???
|
לפעמים נדמה לי כאילו כל העולם טלוויזיה
אולי סיינפלד או משהו.
|
אין כמו טעמה של הנשיקה הראשונה
|
יש רגעים בחיים, רגעים שאני רואה אותנו צוחקים,
יש רגעים שאנחנו נחים, ישנים
|
"אל תהיה צהוב", הוא אמר ולא הוסיף.
מה הוא רוצה, למעשה, שאני אהיה? שאני ארקוד, אשתולל, אשתה
ואעשן...
|
אני רוצה שאמא תפזם את השיר שלי כשהיא מכינה אוכל לבן שלה
שחוזר מהצבא, ואני רוצה שהבן יבקש את השיר הזה בתוכנית של גלי
צה"ל...
אני רוצה שבעוד שלושים שנה יגידו עלי "פעם ידעו לכתוב שירים".
|
אני חש את הצורך אבל הכל נתקע לי על הלשון,
אני לא מצליח להעביר את התחושות, הן יותר מדי מסובכות.
|
"אל תהיה צהוב" הוא אמר ולא הוסיף מה הוא רוצה למעשה שאני
אהיה? שאני ארקוד, אשתולל, אשתה ואעשן...
|
אבל אף פעם לא ממש התעמקתי במילים, אהבתי את המוזיקה את
הצעקות והצרחות ואת הסטייל.
כשהתעמקתי במילים הן היו בדרך כלל די דפוקות, חסרות פשר או סתם
לא דיברו אליי
|
מתי הייתה הפעם האחרונה שבכית? כשנכשלת במתכונת?
כשהיא נפרדה ממך?
כשמכבי לקחו גביע אירופה?
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
עלה ירוק -
מחזירים את
האדום לעיניים.
אחת, תוהה מה
המדיניות בבמה
לגבי תעמולת
בחירות. |
|
