|
נעמדתי בפתח החדר, וראיתי את המראה שעד היום רודף אותי כשאני
מנסה להירדם, איך הוא שכב שם על הרצפה, כל-כך שליו, צעקתי,
"אבא!... אבא!... אמא מה קרה לאבא?!" היא לא ענתה, ספק אם בכלל
שמעה את זעקותיי מבעד לצרחותיה ההיסטריות...
|
Maybe you were special
and not the player that I thought
I may have lost something great
|
There is something about you
that makes me feel high
i dont know what it is
and i dont even know why
|
אולי היום תבואי אליי
סתם נשב ונדבר
אולי גם אעז לנשק אותך
אבל זה לא יקרה...
|
אני מצטער
אני יודע שזה קשה
אבל...
|
תמיד רצית עוד
עד שכבר לא היה בי מה לתת
|
למרות שאני זה שהלך לאחרת
זאת את שדחפת אותי לזרועותיה
|
כל שאני רוצה זה להביט לתוך עינייך
וללטף ברכות את לחייך
לחבק אותך חזק בזרועותיי
|
חתיכת מטומטם, אתה לא מבין?
היא אוהבת אותך ואתה עולה לה על העצבים
|
הנה זה קורה שוב
הבטחתי לעצמי שלא אחשוב עלייך היום
|
הכול שקרים
ציפיות ואכזבות
הכול רק אשליות
לא נשארה סיבה אחת לחיות
אני מתנצל
|
הבנתי שטעיתי וביקשתי, תסלחי
לא ידעתי את הכוח שבמילים
נפגעת ממני
|
היום זה היום שבו אומר די לצרותיי
אפרד ממכם לנצח, לא תראו עוד את פניי
|
היא מעולם לא למדה לאהוב
ידעה רק סבל ומכאוב...
|
איך אפשר להתגבר
עם געגוע שכל פעם חוזר...
|
זהו הפחד הגדול מכולם
על זה כולם חושבים כשהם לבדם
|
אחרי כל הזמן שהיינו יחד
פתאום לבי מלא בפחד
|
חיים שלמים של ציפייה לאחת המיוחדת
מתי כבר היא תבוא, ותתן לי הרגשה אחרת
|
זה משהו שאני עשיתי, או לא עשיתי?
משהו שאמרתי, או לא אמרתי?
זה באשמתי?
|
את המכתב הזה אני כותב אליך, כן את.
אותה אחת שכל כך אהבתי, שאני כל כך אוהב ושאוהב תמיד...
|
כשעיני גלשו במורד צווארה, ליטפו את כל גופה השחום ובחנו את
קימוריה, נזכרתי בצורתה המושלמת. שוב הבטתי בעינייה וניסיתי
לנחש אם גם היא עדיין חושבת שאנחנו יכולים לתת לרגשותינו
להוביל אותנו לשלמות שנמצא רק אם נהיה ביחד, אך מבטה לא הסגיר
דבר מלבד האושר שחשה ברגע
|
"אנחנו מונעים על ידי אהבה, אלוהים ומוות
ודווקא את אלו לא נוכל להבין לעולם"
אולי המשפט הכי נכון והכי עצוב ששמעתי בחיים שלי.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
לא איטונג
לא קונה
אחמד מכביש
שועפת |
|
