|
יליד 83' ממש במקרה.
גדל, חונך ועובד ברעננה.
עובר ממש היום תהליך שיקום מהורים פולניים.
תקראו, תהנו ותגיבו,
אולי גם תשפיעו בין היתר, על מישהו.
שאני ישן אני חי. חבל רק, שאני לא ישן.
|
היא מתקדמת לעברי.
אני לא כל-כך רואה אותה, די חשוך, למרות הפנסים, אבל אני מזהה
שזו דמות של בחורה, רזה וחטובה. והיא מתקדמת לעברי.
|
לפני הרבה שנים, הרבה שנים טובות, הכרתי אדם אחד. לא היה בו
משהו מיוחד, לא הייתם מסתכלים עליו ואומרים עליו שהוא מיוחד.
הוא היה אדם כמו כל אחד ברחוב, כמוני וכמוך, אבל היה בו משהו
שונה, היה בו משהו מיוחד, הוא ידע לעוף.
|
גם אתה יכול להיות ערס בכמה שלבים קצרצרים. עבור אחר ההוראות
ומלא אותן בהיתלהבות והקפדה רבה
|
"יאללה, זזים" הוא אמר.
- "אמרתי לך כבר קודם, אני לא בא" החזרתי לו.
- "די, מספיק כבר, שלא נכנס לויכוח, בוא וזהו, על תעשה בעיות".
|
תרוץ כמו שלא רצת מעולם, תרוץ כאילו אין מחר.
תרוץ, קדימה, תרוץ.
|
יום אחד אתה תתעורר. אני מבטיחה לך.
תתעורר ותראה.
תראה את כל מה שהחיים הסתירו לך,
את כל מה שלא רצית לראות,
את כל מה שלא יכלת לראות.
|
נפלתי אל תוך המראה, אי שם בפנים,
דפים שנכתבים, צלילים שנרקמים, הלב דופק שוב,
רק בשבילך.
|
אתה מנסה,
אתה קרוב כל-כך.
|
אתם יושבים כך, כן? יושבים כך מול המחשב שלכם, מסך כלשהו, לא
משנה הגודל או הצבע, יושבים ומתעמקים בסיפור זה, סיפור זה או
אחר, אבל הוא לא שונה הרי, לא שונה משום סיפור אחר, הרי יש בו
פתיחה, אמצע, סוף, אולי עלילה כלשהי באמצע, אולי מעניין ואולי
לא
|
באמת,
אבל באמת שאני מרחם על הדמויות בסדרות טלויזיה. דמויות מצוירות
בכלל ואפילו יותר על סדרות נוער מלוקקות.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
רגע, אבל אם ביד
אחת אתה מחבק
אותי, ובשניה
מלטף לי את
השיער, מה בדיוק
נשען לי על
הבטן?
מיכלי ברגע
מיתמם שבא לפני
הרגע המבולבל |
|
