גיא יושב בחדר והחדר סוגר עליו מכל הצדדים
רעשים קטנים של חושך מטפסים מהקירות
ניצוצות של אלכוהול
מבטים צרים של צל, הבהקים של לחישות
הדקות הארוכות שנמתחות אל תוך הלילה
השעון שחורק
גיא מתרומם עם החושך ומחייך
הצל שעל הקיר נשאר לשבת
בתוך החדר, בתוך הלילה, בין השעות הקטנות
מה מניע אדם לעמוד על קצה של חוף, בתוך כל השלווה והרוגע,
ולהיטרף בתוך תוכו? סערות שחורות מתנפצות בין עיניו, בתוך
ליבו, בתוך ראשו. גלים גבוהים ונחשולים של רוח, צרחות של רעמים
רחוקים. מה מניע אדם לעזוב את הכל, את כל מה שהשיג, את כל מה
שהיה קיים מסביבו
ברוך ג'מילי היה
פה.
וגם פה.
ופה.
ופה לא (את
השורה האחרונה
הוסיף יהונתן
גפן שהיה במעמד
האירוע אבל לא
קיבל קרדיט)
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
