למחרת התקשר אלי בלילה ואמר שלא ידע אם כן או לא ולבסוף החליט
שכן, להתקשר. חייכתי. פטפט ובעיקר ברבר ורקד לי אנסבל ואמר
שהוא פוחד כי הקול שלי עושה לו זקפה.
אמר לי: רק שתיים בלילה, נראה אותך מעז, תעלה למכונית ותסע
בעקבות הרגש, תבוא אלי.
אמר לי: אני לא יכול לסבול את הציניות שלך.
אמרתי לו: הנה, ארגנת לך פתרון סופי, לא תסבול אותה יותר, נשבע
באקסטריטוריאל.
נשבעתי וקיימתי. במשך חמישה חודשים היה אומר לי בקר טוב ואני
הייתי מקיים את השבועה.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
