|
שמתי בסנטרל פארק נר לסמדרי
|
תאיס נגעה בברכי המכוסה בג'ינס ואני בכפתורי מעילה המונח על
ברכיה. ואני רק הבטתי בה ישר, מתענג על רטיבות עינה הממשיכה
לעמוד דום לכבודי, מצדיע לה שהיא כל כך אנושית עוד ושהתאטרון
שלי עוד עובד.
|
היות שגם אני אזרח נאמן למיליציה האוטונומית של צפון פלסטין,
היא אוגדת פיקוד צפון של מדינת ישראל, והיות שהמסגרת שבה
מתפרסמים דבריי היא זו של פורום המשפחות השכולות, כבוד גדול
הוא לי להיות חלק מהמשפחה הזו במעמד הזה ובאוגדה ההיא...
|
מריה עומדת לי על עגלת שדה-התעופה, ליד התיק של זוגתי לשעבר,
טרי טרי. היא לבושה שחור, היא מביטה הצידה, הפוך מכיוון גופה,
רחוק, וידה על פיה, תחת הסנטר, מודאגת או מתרגשת ממה שהולך
לקרות לנו. לצידה התיק. התיק הכחול של ההיא.
|
מדינת ישראל ניסתה לשנות את שם המקום ל"גאולים" אך ללא הצלחה.
האבן הזו היא עדות חיה ונושמת לסגנון בנייה ערבי של שנות
הארבעים, ועד היום השם המקורי "בקעה" עוד נישא בפי כל בני
המקום, יהודים כערבים.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בין לוחות הקבל
מנמנם הסבל
משלמים לו
משכורת של 10
רובל
הוא ישן וחולם
שהבוס ישלם
וילמד שהפשע
אינו משתלם
המונה יתאפס
שהבוס יתרפס
וילך פועלים
אחרים לחפש
אבל אז התעורר
הוא עכשיו ממהר
אם הבוס עצבני
הוא אותו יפטר |
|
