[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 t_3gs

אל היצירות בבמה האהובות על גיא בלקאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה

לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
היא אמרה שאם אשאל, הכל יהיה פתוח,
האוויר ישא אותך כמו סביון נישא ברוח.
זה נראה כל כך ברור, סגור אולי טעות,
אבל מוזר, לאט איבדתי, את גברת המהות.

הרהור
הזמן הוא מין טיסה, ללא מקום ומטרה,
תחרות בין ילדים, בלי פרס או מתנה.
כמו טעם מתוק שהופך לטפל,
או אהבה שהסתימה לאט, יותר מדי מהר.

הרעל זרם לעורקיו של הנחל,
אל ליבו של הצדק רווי התקווה.
לאחר התקווה באה השלכת, החורף,
אך אחרי החורף תפוג הפריחה.

געגוע
אני מתגעגע מגע השפתיים,
היד הרכה הליטוף המוזר,
תחושת האושר שידעת לתת,
נוגע באבן ומרגיש כתם דם, שותת .

מפסגות ההרים של קניוני הסכסוך,
אל מפרצי השנאה וסדקי החברה.
ניצבת ולא מוצאת את מה שחיפשה,
לבנה, בודדה, עם דמעה בעיניה.

געגוע
מתגעגע שוב למנגינה ששמעתי,
כמו אז בחוף האפור.
שחייכת אליי, ומבלי שידעתי,
הזזת את הזמן לאחור.

הרהור
תקווה, מלחמה, עצב או שמחה,
תמימות של רעיון, הזדמנות, מחשבה.
אין למהר, לאלתר, לוותר,
מחשבה טובה תמיד, בראש תשאר

מצב
אסתכן לי במראה ירח,
על אדמת בוץ, ספוגת כאבים.
גרגירי כורכר כתל מלאכים,
התראו את נטיעת העצים.

אהבה
שתלתי פרח בגינה,
נקטפה נשמתי כשהלכת בשתיקה.
נשרפה הפריחה האביב לא חזר,
הלכת לא הלכת הכל הפך לאפר.




למה מי אתה?








הדלאי למה ה-17
ברגע של מחסום
יצירתי


תרומה לבמה





יוצר מס' 21129. בבמה מאז 17/3/03 7:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגיא בלק
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה