מלל

  

ויז'ואל

  

סאונד

  

קול-נוע

  

blogs at.corky.net
סלולרי (WAP)
דואל
FAQ
ממליצים
הוציאו לאור
יצירות מאופיינות
פירסום

מפגשים
דיונים
מגירות שירה
מגירות סיפורת
טכני
מודעות
הסדנה

היא ילדה ורודה ומנצנצת,
מי ידע שהיא יכול ליפול?!
מי חשב שהיא מסוגלת,
אפילו שהיה לה הכל

העלים כבר ממזמן,
נשרו, נבלו מהעצים,
ניסתה להגיע לצמרת,
החליקה לשורשים

אני רוצה לגרד בבוהן ברגל ימין, מגרד לי שם, בקצה ככה, תחושה
מגרדת כזו. אבל לא, אין לי כוח לגרד, אין לי כוח ליישר את הגב
קצת, להושיט את היד קדימה, ולגרד.
חוץ מזה, מי מבטיח לי שאחרי שאני אגרד תעלם התחושה ולא תחזור,
אם ככה, עדיף שתישאר, אולי היא פשוט תעבור

ככה אני מרגיש, אני מרגיש שמשהו כאן לא טוב, משהו התפספס בדרך,
שלא שמתי לב שהשארתי את שתי הרגליים שלי בתחילת מסלול הריצה
ועכשיו מאוחר מדי לחזור אחורה, אחרת כולם ישיגו אותי.
והנה, אני בולע את הרוק ואומר לעצמי "נעבור גם את זה!" אבל די,
מאסתי בשגרה, מאסתי ב"נ