|
 113510555
אבל הוא חכם.הוא חייב להיות חכם.הוא גם יודע להשתין תוך כדי
סלטה באוויר.טוב הוא לא, אבל תודו שזה נשמע מרשים.לא סתם
הכנסתי את זה לקורות חיים שלי. זה וניהול כיתת יורים כנראה היו
הסיבות שהבוס שלי שכר אותי.
|
יושב לו במרומים, בוכה כשהמלאכים אינם מבחינים בו, אלוהים קטן
ועצוב. מה מעורר סלידה הוא זה האלוהים, כלוא בתוך האלמוות.
|
Ker inside, Krieg in hand
if Jehoar shall be avenged sevenfold
and the wolf`s blood
shall arise from Ilia Capitolina!
|
for my revival, dormant desires
erupting, soliciting creators of
human disaster...
|
וכעת צלקותיי כבר הגלידו מתוכך
אך נפשי שבויה בך
|
הצלילים מרקדים
מלחשים לי אסון
מי הייתה זו הרוח
הרעה מדרום
|
עולבת במפגיע, פוצעת בלשונך
מעוררת בי בכי חרישי באישון לילה
ותהום פעורה במקום בו היה ליבי שרוע
מפרפר לאיטו עד שיגווע, כבול בשגיונות טירוף
|
ושוב אמרתי דבר מטומטם
ושוב אני מעבר לגדר
מביט בך ומצטער
|
ואז אתבוסס בדמי שלי
כל יקרי פרש כנפיו
עייפתי מקרב זה
|
כולה מילים
חלקי משפט אבודים
בתוך פסקאות חסרות משמעות אמיתית
|
בך תשוקותיי
יחוללו כסופות המזרח
|
אני לא מסוגל להפסיק לחשוב עלייך.
כמעט שעה אחרי שהלכת לישון ואני עדיין מתהלך כאן כמו ארי בסורג
ולא מסוגל לעשות שעורים.
חושב עלייך
|
הקשר הנפשי בינינו חזק מכל מציאות אפשרית.
עד שתיפח נשמתי מתוכי את תשארי חלק מהוויתי. חלק מליבי. חלק
מנפשי. חלק ממני.
לא משנה איפה נהיה ומה יקרה עד אז.
|
עכשיו כשאני חושב על זה
אולי אני כן מאמין בה קצת
בגללך
ואני עוד מקווה
עמוק בלב.
ואני כל כך מפחד...
|
אני חייב לומר לך דבר אחד.
לא פעם אמרתי לך שאת נראית מדהים ושאני מסוגל לבהות במשך שעות
ביופי שלך.
|
אני פשוט לא מבין.
כל פעם שאני מנסה לדבר איתך באמת את מנפנפת אותי מיד ומשאירה
אותי להתבשל בעצמי.
וכשאני לא מדבר אז את שואלת אותי למה אני לא מדבר.
|
המממ טוב. איך נתחיל?
בכי לא יעזור לי כאן.
גם לא הצהרות אהבה חוזרות ונשנות.
לא התנהגתי כפי שהייתי צריך להתנהג.
|
כי כשאני מדבר איתך הכל מתגמד.
כי הקול שלך מלטף ומתכרבל.
כי את מעלה חיוך על שפתיי כשאת משועשעת.
|
נפשי מאוחדת עם האלטר אגו שלי בנתיב המוליך לקריסה רוחנית,
הדרדרות מתמדת אל עבר תהום הנשייה, חוטי חשיבה הנטווים במבנה
של רשת סבוכה הלוכדת את הטווה עד שמאבד עצמו לדעת.
|
מוזר אבל אחרי 23 שנים הכל נראה מייאש יותר מתמיד. אז נכון
שבניגוד לימי התיכון כבר כל הקטע של מחשבות האבדון ולבוש השחור
התפוגג לו אי שם.
אבל הבכי עדיין כאן. והבדידות.
וחוסר ההגיון הזה שמקיף אותנו
|
|
|
אני מקווה לגדול
ולעשות הרבה
פקה-פקה.
אפרוח ורוד
בדרשת הבר מצווה |
|
