|
שלום!
אז או שאתם מכירים אותי או שלא...
נגיד שכן - אז אתם לא צריכים את ההקדמה.
ונגיד שלא - אז אני מעדיף הרבה יותר שפשוט תקראו
ותגידו לי מה דעתכם בלי קשר.
ובכל זאת בן עשרים ו.. אוהב את אלתרמן וקישון
ולהורים שלי יש פסל של סמוראי בסלון.
לפתע התעורר. הוא שמע משהו והתעורר. משהו רך ומתוק. השעה הייתה
שתיים. בצהריים. הוא הביט על האישה שלידו. כל כך זקנה. היא בטח
לא שמעה כלום. מסביבו היה חושך. הוא לא הבין למה אין אור. הוא
מישש בחדר. ידיו נגעו בחלון המוגף.
|
אז נמאס לי. פשוט נמאס. נמאס ללכת ברחוב ולדרוך בערימה של
חרא...
טוב לא לדרוך בערימה של חרא, יותר ללכת בדיזנגוף פינת גורדון
ולהריח פתאום את הביוב שזורם מתחתיך...
|
|
|
ויאמר אלוהי במה
אל זה שמאשר את
הסלוגנים; שנו
תשנה חתימותיהם
של המתאימים
לדמויות סלוגני
הבמה; ויען כי
דמויות
המאופיינות היטב
לפי חוקי כתיבת
תסריט מתאימות
הן להיכתב בידי
עמך אשר כותב את
הסלוגנים באתר
הקודש; ויפנים
זה שמאשר את
הסלוגנים וירא
את חוכמת
אלוהיו; ויען כי
טוב; ויהי ערב
ויהי בוקר;
מתוך מסכת במות,
פרק כ"ה פסוקים
6-12 |
|
