|
איי הרגל,
היא אמרה
בשעה ש
|
"כל צורות החיים תיכחדנה
יש לכם אפשרות להיכנע
עד סוף היום"
|
ממש גועל נפש
עד היום
לא ברור, מה עבר בראשו
של מי שפיתח
את הדבר הבלתי מזוהה הזה
|
הן מנסות להיות תפוחי אדמה בכל כוחן
|
אני בורח, מתחבא בסלט
אך הוא בשלו, מחפש טרף קל
ארטי, עזוב אותי, ארט
יש דברים טעימים יותר ממני
|
לפתע התפשטה האש לכל עבר
והלהבות אחזו בשומרי הכשרות המבוהלים
הם התרוצצו ועד מהרה צנחו מתפוררים.
|
ובאוכלכם בצל חי או מטוגן,
ירוק או לבן,
השתדלו לא לעצבן יתר על המידה
וללעוס כל ביס בצורה אחידה
|
שבע!!! שבע!!! שבע!!! שבע!!!!!!
|
תן לי אותו כבוש
במלח מהים
תן לי בפרוסות
גרמני וול-דאן
|
דלעות
דלעות בכל פינה
רודפות אחרי
מדביקות צעדי
|
אלה הדברים שממש עושים לי את זה.
|
יש פה ריח מוזר...
של דודה
|
"איציק!!!"
"איציק!!!!!!!"
|
תוציא את הדבר שלך ושים אותו על השולחן
תראה לעולם שאין בכוחו של ספקן לפקפק
ואין
פוצה פה ומצפצף (או צופר)
כי יש לך
חתיכת שמואל להפגין
|
הוא לבש תחתונים מעל המכנסיים
וסירב לצאת ללא גלימה.
|
הם השקו את הקקטוס בנפט
והזריקו אטרופין לבעלי
|
מפקדת רשות הסירות
והגנרל מווווווווו
מברכים את המצביא ינקוס
לרגל יום פטירתו
|
מצאתי את ההבדל
בין אחותי לבין פיגוע
|
יש פה שקט מוזר
כולנו טבענו באמבטיה
|
הוא לא מסוגל לחיות
ללא צינור אלומיניום
|
כי מה שלא כולם יודעים, וזה גורל אכזר -
בעל הבית החליט לחסוך - החומוס ממוחזר!
|
אתם לוקחים מכל הבא ליד ודוחפים
אנחנו לוקחים מכל הנדחף ומוציאים
מבצעים קפיצות התאבדות למים סוערים
עטופים בתכריך לבן, או ורוד
|
ובתום הקרב,
חדר המדרגות נותר כשהיה
אוסף של גרוטאות
אוסף של גוויות
אוסף של גבינות
|
ויאמר הפילפל:
"סופך רע ומר."
|
קר לי בתנוך
משנה צד
קר לי בתנוך השני
|
רשיונך לקינוח אף בפומבי
ישלל בין שעות הבוקר, אבגידור.
|
תהינו באמת מה קורה כשלוקחים
ריטאלין, ואז לסלקציה לירית ניגשים
|
מרחת לי חרא על הפרצוף
ואמרת לי שזה שוקולד
|
אני מכיר שירים שנכתבו בלילה בלי הפסקה.
|
מחפש, מריח, אולי זאת הזקנה
לא ייתכן, כי היא פה מאז הוקמה המדינה
והאחות אומרת: "הדופק שלה תקין
והיא לא אשמה ששמו אותה בפורמלין"
|
יש פה רעש מוזר והמולה
אנחנו עושים מכירת חיסול
|
מרצפות - עם כבוד
מרצפות - עם גאווה
מרצחות
מפצחות
|
ניסיקימו לא פוחד מאף אחד
בקטע של סכין.
הוא יש לו צורה
ויחתוך אתכם במכות.
|
אני זוכרת את הפעם הראשונה בה נפגשנו:
בתחנת "פז" ישנה, מתפוררת ודולפת
התאהבתי בך מתידלוק ראשון
ומאז לא נפרדנו
|
על כל אחד שמת אני שם איקס באאוטלוק
וככה מצטברים לי איקסים למכביר
אחד, ועוד אחד, ועוד אחד
ובסוף השנה - ספירת מלאי
טור של איקסים, מפה ועד סין
|
צימוקי צימוק, אתה אוהב תצוגת LSD
צימוקי צימוק, אתה אוהב אינטרנט ללא כבלים
|
ידוע זה מכבר, שבזמן הארוחה
כל מי שמפליץ - מבקש מייד סליחה
ואם פגע הפלוץ בצלחתו של חברך
אתה תאמר: "בתיאבון, ועכשיו - תורך!"
|
ידוע זה מכבר, שבזמן הארוחה
כל מי שמפליץ - מבקש מיד סליחה
ואם פגע הפלוץ בצלחתו של חברך
אתה תאמר: "בתיאבון, ועכשיו - תורך!"
|
בהתחלה הייתי מודאג,
הדימום פשוט לא פסק
|
דמעותיו האחרונות של כל קישוא
המתחנן על חייו
מוסיפות מליחות לפשטידה
|
אפילו גברת צילה, מהעץ שממול
אמרה בקול סדוק: "איפה מכבי האש שיצילו אותי?"
|
נשאר רק שום
נשאר הכלום
מתוך בדידות, על השולחן
השום של אחר החורבן
|
בכלל, איפה אתה?
איפה אתה?
איפה אני?
חרא, הלכתי לאיבוד. התוכל לעזור לי?
|
|
|
הכי מלחיץ אותי
זה הרעשים
שהמקרר שלי
מוציא, בארבע
לפנות בוקר אני
שומע אותו מעכל
דברים, אני פוחד
שיום אחד כשאפתח
אותו להוציא חלב
לקפה הוא יבלע
אל תוך הרעש
המוזר שלו.
יוסי עמוס חזה,
שונא קפה,
תדיראן, ירקות
רקובים ורעשים
מוזרים שרק
מלחיצים במקום
לעזור. |
|
