|
"אני מעשן רק כשאני צריך..."
בין כסה לעשור
ידענו ימים יפים
|
למה תמיד הסיגריה שאחרי השפעת
עושה שיעול ליחתי?
|
6 בלילה ושמש בוצעת קרניים
מבעד נוצות הענן
|
רגשות יחפים ירמסו ארמונות חול, שנבנו בשרב הכבד.
והאמת תמשיך לרמות את השקר.
|
יש לך דוב תלוי מהפלאפון
יש כאלה שקוראים לו פו
אני סתם לא מבין לשם מה הקיטשיות.
|
אנא, מלמולך אומלל
איני מבין לפשר דמעותייך המוטלות סביבך
|
גשם הקיץ אומנם בושש
אך אגלים טשטשו אותיות
|
בין כל שני גופים בעולם עובר ספק אחד,
שלא בטוח בעצמו
ולבטח לא מבין מה הוא מחפש שם.
|
טרם אעצום עיני ואסגור עוד יום
טרם שערות סבתא ורכבות הרים יופיעו בחלום
|
ואני שמתהומות הגעתי הלום
קרבות ניצחתי עת ברחתי מבגידות
בוחר בנפילה כמשאלתי.
|
פסגות בדאבל-יו מעטרות שמיים ירוקים
שזה עתה נפרדו מחמתם
|
תיאור חדש אין לי לשקיעה
ולא דימוי מרגש לרגע אהבה
מאות מטאפורות אוונגרדיות כתבתי ומחקתי
|
אם בבריכת דמעותייך עוד טובע הזמר
אהיה לך גלגל ואשקע במקומך
|
תשעה עשר הרוגים ומאות פצועים
משאיפת עשן
|
בדל הסיגריה ברוח
כמצפה לנגיעת מציתי
|
עת רוח קדים משפה במוך
ואת מפקסת תבל מעלייך
הומה עולמי ברעם ותוף
לטעת דמעה בפנייך.
|
גזמת עלעלי הרכים
כאילו היית
|
אנחנו משחקים במשחק השקט
מתוך לבבות צורחים ופיות חתומים
עפים חיוכים חשוכי פירוש
ומתפוצצים
במגע.
|
משחק לי בשלט הרחוק של חיי
מעל העננים.
|
גלי עונג נשברים על מזבח התשוקה
שברים.
|
רוח ערבית נושמת צמרת
בתום הרקיע עומדת דומם
|
גל מסערת הרגש
מכה בפנים חשופות,
דמות חרדה נגלת
ליקום גואל מייסורים
|
יושבת על שולחן חייך לאכול עצמך
מורטת עצמך מבעד שמלה דלוחה
|
בצאתך מכפור החורש
בדל שפתיך חרישי
התמצא שוב את האומץ
לנשוק על אודם פי?
|
חברות ראשונות - פחדים.
מראה
ברווזון
אהבה - חזון.
|
בקריאות "אולה"
בורח מקרנייך
נמלט אל צידי הזירה
מכין את המולטה למכה האחרונה.
|
ואני היוצא אל המדבר,
משב רוח חמימה מספקת
צינון לאגלי זיעתי
|
עוד מביט מבעד ראוות חלונותיי
אל עבר הריסות ביתך.
לבנות איטונג פזורות
סביב קיר הגרפיטי הצבעוני.
|
יד לוטפת מותן עוטפת שד
פה גומע בשקיקה.
מפרפר לקראת סופי
|
ומוצא עצמי שוזר לך זר מערגת גני,
בורר פרחים כמילים יפות.
|
ואני, כבאי מדורות הסרק
בוחר זו הפעם
שמן לבעירה להוסיף
|
ערג לחמצן דו-מימני
או בירה זולה
שתרווני.
|
ואז מקץ הזעם
לבשת שמלת שחורים
ללוותי.
|
ויש שנבכה עצמנו במתינו
ונמדוד חיינו
|
מחלקה שנייה, טיפול נמרץ
אין לו סיכוי לשרוד - לאוצרי
|
עת מציב דברי ימי
בפני שאול צורב,
נביעות ברייתי פוצות פיהן בדמע.
|
כגוליית באתי שתום עין
וטיפש
|
אני כמו שלטי החוצות שמפרסמים עצמם.
אני גדול ויש לי מקום בדיוק בשבילך.
|
עיניי החומות השחירו.
לבניי השחורים הצחירו.
שיניי הלבנות הצהיבו,
|
יש שיאמרו אלכוהוליסט
שתיין, מכור לטיפה המרה
וזה כמעט נכון, רק שאני מכור לאגם המר
|
בלי משים מהופנט מהשקט
המלטף לאיטו יגוני
נפשי האחת בודדה היא,
מצפה למציאת מצתי.
|
רק גוף אל גוף יגע
תשוקות וציפורניים.
|
מחר, אולי יש עוד תקווה
לחלום חלום שכבר חלמת
מחר, כי אין לך ברירה
תקשור חוטים שכבר פרמת
|
חצי חמה במערב מבשרת לידתו של יום חדש
|
דקות הן הדקות
שנייה אורכה כנצח
|
אל הארכיון האישי (21 יצירות מאורכבות)
|
|
חלמתי אתמול
שאני הנסיכה
מונונוקי.
קורה.
כבשל'ה בהשפעות
לוואי של
הסנימטק. |
|
