|
גטה לא מתה.מאידך היא גם לא ממש חיה.
כשרונה האמיתי טמון בציור (אבסטרקט בעיקר). בקריאת
השירים ניתן לדמיין את מקצת התחושות המציפות את
המתבונן בציוריה.
כיום גטה במצב תרדמתי-צמחי משהו ולכן אין יצירות
חדשות
אז בתקוה להחיותה החלטתי לעלות את כתביה בפני קהל.
גטה-סופר-אגו
כן
אי עוד זוכרת את קיץ 87
ימים נוראים
העיר דוממת כאילו ופסקה
|
מאספת יתומי החן
שוזרת רוח קדם לעברה
|
עגלה ודלי
מהותם הזוהרת מאחרה בכורח
על בדידות גוברת
|
עין חתולית נוצצת באור מנורת רחוב
אוטומטית-אנושית
|
ולד הקוף מדדה בצד החדר בהליכת עכביש
אוחז נחש מתיימם...
|
בד שחור מורעל שוכב עלי ומביט
|
בתוך שטיח מגולגל נופלת בריחוף
נפצי רסיסים חולפים פני
|
אך בזקנתם שוכחים
וממשים הלאה
צועדים אל עבר פגעי הזמן
אל עבר הנבלות השרויות
...
|
אנשים מתחלפים קבועים
מרצדים בין תשוקה שנאה ותככים
|
|
|
קפצתי עליו
הממתי אותו
באגרוף ועם הרגל
הדלקתי את
הרדיו.
בסוף גמרנו
שנינו בבית
חולים, הוא עם
שבר באף ואני עם
נקע באוזן.
המטיף מצטט
"יורדים נמוך"
ומתנסטלג
(מלשון
נוסטלגיה) |
|
