|
"אני" התשובה האוטומטית המתבקשת לכאורה מבזיקה בי
טסה בראשי, ככדור סקווש מכה בקירות גולגלתיוקופצת
חזרה תוך הדהוד בחלל שבין אוזניי. לא היה , 'אני'
המאפשר את קיומה של ההטייה 'אני, אתה הוא, אנחנו...
וכו'.
בעוד 5 שנים כבר לא יהיו יותר עורכי דין ולא רופאים רק נינט
טייב ושי גבסו למינהם...
|
שמונה עשר חורפים עברו מאז שבאתי לעולם הרבה עלי שלכת נחו על
האדמה הכואבת והרבה שמשות זרחו ושקעו על פני המישורים
|
Can't hide the deadly claws
Smoke hugs me and kisses me gently
Covering my body and moving me across the floor
|
Even The sun goes down...
|
התוף נכנס והכתיב את העתיד,
אליו נפרש העובי של הבס,
המהירות של הפסנתר,
והפזיזות של האקוסטיקה.
רק הסקסופון פיזז לו שם ופה
|
גוון שחור אחד
קצב אחיד של שממה מוכתבת
והיא מהלכת מחפשת את הדרך
כי בתוך השממה יש שני נתיבים
הזה שהיא בחרה
והזה שבו הולכים אנשים רגילים
|
הסביבה האורבנית משכה אותי למטה.
ואני, תמיד הייתי הפוך לחיים,
ושנוא על ידי המתים.
|
את זאת שבראשי
מרככת את מחשבותיי
בתוך קונדישינר של חמלה
|
|
|
אתמול בשביל
צילומים הברזתי
מבית ספר.
איך שאני מבליטה
תציצי אני קולטת
בזוית העין את
עובדיה המנהל
מזיל ריר על
הבנות.
אם לא היה לו
כזה כלי הייתי
מתבאסת לבלוע.
מיכלי מסבירה
איך מצליחים
בחיים בלי
להיענש |
|
