|
גרייס האמיתית נולדה במאי שנת 1987.
אך גרייס הסופרת נולדה רק בשנת 2002.
שניהן נהנות מאוד לראות טלויזיה ובמיוחד נהנות
מקומדיות אמריקאיות.
בזמן האחרון הם קוראות הרבה.
ומבלות הרבה זמן גם בקריאת סיפורים באתר מצוין ששמו
"הבמה החדשה".
הן שומעת הרבה מוסיקה.
והן יודעת לנגן בגיטרה פסנתר וחלילית.
הן לומדות שאחד מן הבתי ספר הטובים בדרום, והן
חייבות להודות שהם נהנות שם מאוד..
גרייס תשמח אם תכתבו לה תגובות על הסיפורים שלה, אבל
היא מאוד מבקשת שאלה יהיו תגובות כנות בלבד.
Enjoy...
הוא חשב כמה פעמים: "מה אם באמת אני אקח יום אחד סכין חלוד
אתקע לה בגב ואפילו אסובב?
כמה גרוע זה כבר יכול להיות? אז אני אכנס לכלא לכמה שנים
טובות. נו, לא נורא. יהיה לי הרבה זמן פנוי ללמוד ולעשות כל מה
שרק בא שלי, ושאני אצא מן הכלא בטח יהיו לי הרבה מאוד מער
|
תמיד אהבתי בחורים דומיננטים.
בחורים כאלה שברגע שהם נכנסים לחדר כולם מסתכלים אליהם בהערצה.
בחורים בעלי נוכחות.
כאלה שאם הם מדברים, אף אחד לא מעז להוציא מילה מפה וכולם
עוצרים ומקשיבים להם.
|
"מה שלום רוני?" היא שאלה
"רוני? בסדר."
"למה אתה נשמע מבואס? בדרך כלל ברגע שאני מזכירה את השם שלה
אתה מתחיל עם בסיפורים שלך על כמה שהיא מקסימה ומדהימה ושרוני
אמרה ככה ורוני אמרה ככה"
"נפרדנו..."
|
"הייתי ביחד עם פרח, אצל סבתא שלה קורל. מה את עושה?"
"רואה 'חברים'"
"עוד פעם התוכנית הזאת? למה לא מורידים אותה כבר? השחקנים שם
כבר בני איזה מאה!"
"הם לא כל כך זקנים, הם רק בני 50 בערך"
|
" נו אז , עד לאן הגעת איתו?"
"שלב 6"
"אהה באמת הייתי בטוחה שאתם כבר קרובים ל10"
"לא בזמן הקרוב...את מאמינה שילדה בת 12 יכולה להגיע לשלב
9?!?" .
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
אנשים חושבים
שאני אופנוען.
תתעוררו, זה לא
אופנוע הדבר
הענק והרוטט הזה
בין הרגלים שלי
ג'ימי גיטאר על
מטאפורות |
|