|
חוזרת (יהודית רביץ)
"חוזרת אל עצמי, למעגל שלי
לאט לאט איטי, אני פשוט אני
נוגעת בעצמי, מולי עובר מולי
ולא חושבת שום דבר
לא משתדלת לשום אדם
ולא כואבת דבר
רק קצת מתגעגעת
יושבת מאחורי העץ
ומנגנת שיר
וקמה להדליק
את המדורה שלי
להתכרבל כולי
ברוח הלילית
מה שעובר זה העכשיו
אני אוהבת את הזמן
כלום לא קורה פה
רק מה
קצת מתגעגעת
ואם אני לא יודעת מה
ואם אני לא רוצה דבר מה
ואם אני לא יודעת מה יהיה
אז מה?!
תודי שזה יפה
איך הבלבול הזה
עושה לך קצת נעים
הכול מלא חיים
תנודות ושינויי
גלים ונחשולים
רעש וצלצולים"
"האדם אינו פלדה
הוא לב ונשמה
הוא בוכה וצוחק
הוא אוהב וכואב
הוא מסתער ונפצע
וזועק
האדם הוא אדם"
(נאום מפי יצחק רבין 2.6.94)
"אין קיצורי דרך לשום מקום שכדאי להגיע אליו"
(בוורלי סילס 1929)
"אני לא חושבת על כל הסבל אלא על היופי שעוד קיים"
(אנה פראנק 1945-1929)
"אין אהבה שאין לה סוף אבל הסוף הזה נראה לי מקולל"
(שלמה ארצי)
והוא ליטף את גופי
וכל נים, זעק
אותך.
|
לו יכולתי
הייתי נכנסת
פנימה
לבטנך הרכה
|
עוברים הימים,
חולפות השנים
אני משתנה
מתבגרת
|
גופה שותתת דם
נשימות איטיות,
לוחשות.
|
את האהבה
שלך
אלי
אני חשה
במגע האצבעות
|
"חופשי זה לגמרי לבד"
"לא טוב היות האדם לבדו" - התנגשות!!
|
האב בעולם שכולו טוב,
כך אומרים,
הותיר חותמו באשה, בילדים.
|
לא רוצה
לאהוב
רוצה לחוש
מגע שפתייך
|
פגשתי איש עצוב
ביקשתי לגעת בעצב
לתהות על קנקנו
|
אני
לו רק העזתי
להושיט את היד
לחוש חום גופף
לקלף אותך
|
מילים. פיזרת מילים ריקות.
|
היום אני פרח.
פרח אדום
רענן.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
מכירים את הרגע
בדיוק אחרי
שנאנסתם, ולצד
הבחילה והגועל
העצמי יש הרגשה
של הנאה
חולנית?
זה הרגע שבו
אלוהים דופק
אותכם בתחת
אתאיסט בדילמה
ברגע של גועל
עצמי |
|
