|
מה היא רוצה?
לא יודעת.
כתיבה משחררת -
מסבה קצת נחת,
שקט.
בעיקר שירים על אהבת נשים.
אתמול קיבלתי במתנה חליפה ססגונית ועליזה.
יש שיגידו שהיא מעט מטופשת -
אבל דווקא אהבתי את העובדה שצבועה הייתה היא.
בשלל צבעי הקשת.
|
מוזר.
מאדישה
למרגישה.
בלהודות
|
השתקפות בבואתי על פני זכוכית ממורקת לא תשכנעני כי זקנתי,
ארוכים נעורי כנצח נעוריך.
אבל בחלוף הזמן נגלים אגלי הזקנה על מצחי,
והם אשר מזכירים לי "אוזלים הם חייך".
|
הטעות שלי ושלך
זה שזה קרה
וזה יכול לקרות
וזה יקרה.
|
אהובתי,
כשנהיה ביחד,
נאהב יותר מדי.
היא תחנוק אותי. ואני אחנוק אותה.
|
רציתי להבריא לך את הכנפיים.
באמת שרציתי.
ואת כל-כך עדינה ומעוררת חמלה.
|
זה יהיה כל כך טוב
ונצעק
מרוב שזה טעים.
עד שנגמור
|
יש מועדון שהכניסה אליו היא רק מתחת לגיל 18.
אבל מהרגע שנכנסת אתה שם לנצח.
היא מותנית בחיוך קודר ועיניים עצובות.
או חיוך עצוב ועיניים קודרות.
|
ופגשתי את אודיסאוס וניהלנו שיחת חולין כזאת של שני חברים
ותיקים.
הוא סיפר לי שהוא בדרך הביתה -
נמאס לו, מתגעגע לאישה. לממלכה. לנתינים.
|
הוא לא ידע
כי
הוא לא יודע
שהוא ידע
אותי.
|
אשיג כשארצה אך לא בו חפצתי.
ונראה שלמכשול כיוונה דרכי -
כנראה שאליו שאפתי.
סללתי את השביל לצומת
|
מלחמה ללא מפסידים.
רק אני והיא.
לנעוץ שיניים בבשר מתוק מלוח
|
שפתיה אותן רכות עגלגלות.
עיניה אותן עיניים חומות
מביטוח בחזרה. מספרות -
משלימות פערי מידע של הזמן שעבר.
|
ראיתי אותה עם גופיה.
שוכבת בחושך.
|
הבלים. כולן שותות.
תאוות בשרים.
לחיים.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כאילו, דה!!
(צפוני שעלה
מרוסיה) |
|
