|
כשגיורא נולד ההורים הבינו מיד שהוא היה טעות.
כשגיורא גדל, ההורים הבינו עם הזמן שאפשר ללמוד
מטעויות.
לכן בהריון השני אמא של גיורא עשתה הפלה.
אומרים לגיורא שיש לו דמיון חולני.
אבל מה אפשר לעשות כשהדמיון דורש את הסיפוק שלו.
אומרים לגיורא שהוא דפוק בשכל.
אבל מה נותר לעשות אחרי שדפקו לך את השכל, חוץ מאשר
להיות דפוק בשכל.
גיורא נולד ב- 1975. זו הייתה השנה העצובה בחייו.
כאן אני רוצה לפרסם את הסיפורים שבעזרת מכונות דפוס
אני מקווה לפרסם בעתיד בספר שחור על גבי לבן.
אני אשמח מאוד אם תכתבו לי תגובות וגם להכיר חברים.
'אבל מה נותר לעשות אחרי שדפקו לך את השכל, חוץ מאשר
להיות דפוק בשכל.' (גיורא הוד, 1975).
אני אוהב את כולכם!
'תקריא לי סיפור.'
'ילד' אמרתי לו 'תעוף לי מהדרך, אני צריך להגיע למשרדי מקורות
תוך חצי שעה.'
הילד הביט עלי בעיניים לא מבינות. עיניים גדולות כמו של פרה.
'תקריא לי סיפור.'
|
הו, מכבש תצריב יקר. גולל בפנינו נפלאותיך, ספר קורותיך. כמה
נפלאו תצריביך האציליים שהפקת מגידיך החלודים. כמה אפסנו
כשאבדת.
|
נתון: אני יהודי. אני ישראלי. אני מהגזע הלבן. אני גבר. אבל יש
לי גם רבע מרוקאי. קוראים לי גיורא. שם משפחה הוד. פעם נשברה
לי הכתף. אני קצת גזען. נולדתי בפ"ת. אפשר לומר שאני
פתח-תקוואי. אני שמאלני. הייתי לפחות. אני אוהד את הפועל פ"ת
בכדורגל.
|
היו לה משקפי שמש שחורים מלבניים משנות ה- 80 ועכשיו היא
הפשילה אותם ותקעה לי בעיניים מבט של כוכבנית פורנו, ידעתי שזה
הסימן שלי. קירבתי את הפה שלי והתנשקנו. ללשון שלה היה טעם של
חול.
|
נכנסתי לאיזה חנות לבדים הודיים והייתה שם מוכרת מתוקה כל כך,
חמודה כמו קוקר ספאנייל. נכנסנו לשיחה, והבחורה למרות שהייתה
בקטע של הסוטול, ואפילו שבאופן כללי אני אנטי שאנטי מצאה חן
בעיני מאוד.
|
כשהייתי ילד היה לי איזה חכמולוג בכיתה שאמר תמיד אל תכלילו.
הייתי צועק 'מוות לערבים' היה מבקש 'אל תכליל.' הייתי צועק
'ביתר ירושליים אלופים' היה אומר 'אל תעשה הכללות'.
|
|
תראו! שם! בצד!
איך עבדתי
עליכם.
סבא גפילטע |
|