|
"I was young and foolish then; now I am old and
foolisher." Twain, Mark
ישיבה - התחלה - מילים - חשיבה
|
או-קיי. בוא נעשה סדר.
התחלה. אמצע. סוף.
תסריט אליי..!
או-קיי.
מה כתוב כאן?
|
שתהיה הטיה , קלה אך לא מורגשת. שאנשים יבואו מבפנים , לאט.
כדי לא להפריע..
|
1.אני אומר את מה שאני רוצה לשמוע אני לא שומע את מה שאני רוצה
להגיד.
2.האופק מתחיל במקום בו הדמיון נגמר והדמיון מתחיל במקום בו
האופק נגמר.
3.העזרה הכי טובה שתקבל אי-פעם היא כישלון.
4.היכולת להיעזר ולעזור אינן זהות אחת היא לתעלתך האישית
והשנייה לטובת הכל
|
במקומך הייתי קצת מתבייש
להסתובב כך לפני כולם.
|
כולה ?! יצא לי.
בלי כוונה.
|
התנועה היא של משאיות עמוסות כביסה
|
החיים המשיכו. אבל אני לא.
|
עדר של פילים
חסרי אונים ומדוכאים
חוזר הביתה
מניח את כלי המלחמה
ואפילו לא בודק בתיבות הדואר
|
יושב לי ברחוב.
ולא יודע על מה
אבל אני אכתוב.
|
האור על פניך אהובה
משרטט אותך כדמות בציור יפני עתיק
|
הזמן שעושה בי
מדבר אליך ברומנית
ומפרסם שירי זימה
ברשתות של חנויות יד שניה
|
אויה מין האדם / שבצלם אלוה נבראת /
להגביה עוף / מעל שבעת הרקיעים / נועדת /
לתוך עברי פי פחת / נפלת /
את נשמתך למולך מכרת / עתידך משכנת /
|
צובע את שעות הלילה האפור בחלומות של ידיעת האפשרויות
|
יש לי אשוח משלי
אני מדליק אותו
כשאת באה
למיטה
אני מכבה אותו
כשאת רוצה ללכת
|
כשכבר אומרים
ברכות גם במקומות שלא אהיה בהם
יותר
אני רואה
כמה שקוף
הכל בינינו
ואריזת המציאות
לאט לאט נפרמת
|
תחזוקת הנשמה
רשימות מתוך הגרדרובה
אילוצי מצב חלקי חילוף של תחושות
משתנות מותירות שביל דק ניחוח
|
מישור פתוח וגדול של אור - שכאילו יוצר מדרגה. אפשר לעלות
עליה.
|
איפה שבהתחלה כשהייתי רק חשכה מופשטת
|
טוב. תראי . עכשיו זה או או.
אין באמצע.
לא תרצי נסע ביחד. נעלה על ההר. נוריד אותך מצד שני.
|
אם כל הכבוד לחכמים
ולגדולים ולחשובים
אהבה לעצמך.
קשה יותר למצוא
על האדמה
מזהב
ואורניום
ויהלומים.
|
אני מרגיש קרבה בינינו כזו שכבר מאפשרת איכשהו לוותר על
גינונים והליכות
|
כמו שהייתי שולחת יונה או בקבוק..
|
אז מכל הרקיעים שנפתחים לה עכשיו עולה כמו לא ברור מאיפה ואיך
הגיעה ויוצאת החרב שהייתה שם מאחור והוסתרה כל-כך טוב מאחורי
הצעיפים המתעתעים ... ויוצאת כאילו לא נראית כאילו... איזה
ניצוץ מקרי... היה .שלא שייך שלא מכאן..
|
הרע לא זועק לשום שמים הוא נוחת עלינו משם. כמו גשם ברכה כמו
שמש ביום יפה.
|
יושב על הכסא הזה, שהפך להיות חלק ממני, שאני הפכתי להיות חלק
ממנו.
|
מה משמעותה
של המשמעות
של החיים
או של המוות
|
ובעצם אתה מסתכל מפה מרגע זה מהמקום הנוכחי עם כל הקשיים שבו
והרעשים והכאבים והרעות והלא טובות. לתוך הפוטנציאל הגולמי
הטהור של עצמך ללא שום כחל וסרק. ללא שום עכבות או בושה ואתה
מסיר את העטיפה את הגלימה שבעצם שמת כדי לכסות את האמת.
|
מוצצים את האצבע
שותקים
ביחד
לחוד
|
לא מעניין אותי.
לא אותי.
לא.
אה!?
לא אני?!
אז נה אמרת?!
כן!
|
אני מניח שמה שאני אומר תמיד נכון ואמיתי.
|
אולי זה בגנים.
כולם היו קמים מוקדם אצלנו
|
מה שאני כותב כאן זה שקר. אני אומר את זה כדי שאף-אחד לא ינסה
להיפגע לי. אני משקר מראש וביודעין. אין לי כל כוונה לומר
דברים אמיתיים או נכונים. אני במודע משקר - כך שמי שנפגע
מהדברים האלה עושה את זה על דעת עצמו ולא ממשהו שאני רוצה
מכוון או שואף אליו. אני אומר
|
מי זה?
הדיבוק שלי.
לא מכיר.
בכל אופן הוא הלך עכשיו. משהו שלא שלי חסר לי עכשיו. כמו
סיגריה שאתה לא רוצה לעשן.
|
אפשר לחשוב.
אז נרדמתי.
כאילו מישהו בודק?
מה! אסור?
|
ככה.
ספר הידע.
החיבור.
החיפוש. האלוהים. אני.
זה מתחבר.
|
אני מצידי משקר עד האמת הבאה.
|
(שימוש מעבר לפעמיים שלוש ביום אינו יעיל ולא חלה עליו שום
אחריות)
|
כחול עתיר זמן לאן שלא תסתכל.
|
כשהגעתי למצוות מלו אותי פעם שנייה
|
לא ממש משוגע על הגלקסיה הזאת.
|
המקום שבו אני צריך או רוצה או אמור או כל דבר אחר. צריך מה?
אמור לעשות מה?
וזאת הבעיה כאשר אני יודע מה אני אמור לעשות, מה אני צריך
לעשות - זאת לא בעיה. זה קל. נגיד אני צריך להשלים את המשפט -
אין בעיה. אני אשלים אותו, אני מכיר את החוקים, אני יודע איפה
אני
|
אני מתחיל רומן חדש. יהיו בו עליות וירידות. הגיבור יהיה
מיוסר, הוא יחשוב מחשבות נוגות על מצבו בחיים, הוא לא יהיה
מסופק. משהו לא יניח לו, אבל סוג העצבות המלנכולית הזו תתאים
לו הוא ירגיש אתה בנוח היא תיתן לו לחוש שהוא סוג של משורר.
אמן הוא אדם רגיש.
|
חדר מגורים. ריהוט מינימלי. חלון פונה לרחוב, מדי פעם נראים
ונשמעים הדים של פצצות רחוקות.
|
לחגוג בתוך ה-המו-לה פרקי חירות זרוקים
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
פולני בסטארט אפ
- גם אני פעם
רבתי עם נהג
מ"קסטל"! אני
חושבת שמאז כל
פעם שמישהו
מהקסטל רואה
אותי - הוא נותן
גז.
איזה אחת שזה
שמאשר את
הסלוגנים מחק לה
את השם |
|