|
בואי ללילה עם רוח נושבה
אשר ילטפנו יחדיו
ונרעד עצמותינו נוגעות זו בזו
ויחם אז ליבנו וטוב
|
מה זה אמור להביע
למה פתאום הדמעות
ויש בי דקירה שכזו
עמוקה, או פחד מפני הבאות
|
לעיתים זה מרגיש שהלב מתרסק
וקולות של פיצוץ לבבות אוהבים נשמעים
לעיתים זה פוסח עליי ועליה וצליל ענוג
של חליל מפלס את דרכו אל ליבנו
|
קחתי טיול לתוך עצמי
מסע לא פשוט, כמעט תימהוני
ראיתי אותך בפתח, בסוף
ימינה ושמאל, בכל צד ונוף
|
מביט לשמיים רואה ת׳ירח
עגול ומלא כמו חיינו מכבר
לפני המבול שירד ושטף
לקח את הכול והשאיר שום דבר
|
בוקר טוב לאהוב ששבה את ליבי
איך ישנת? גופך חסר לידי
והוא שעונה: חסרת לי גם את
בואי לרגע, נשקיני מעט
|
איזה מין מחול שדים
כל בני האדם טרודים
מחפשים ולא יודעים
ובחלומות אובדים
|
עדיין ישן בין חלומות לילה חולף
בין מילותייך
נחמותייך
זכרון הבל נשימותייך
|
זיעת גופי ניגרת
מרטיבה גופך האוהב
|
ריבועי קסם בנית לי
זהובים, מרהיבי עין
|
ריחות של לילך
ואת לא שכחת
זמנים שעברו כך בינינו
הרגלי אהבה
|
שיר לשבת, דברים שלחשת לי
נגעת בחלקי הדקות
בינות דקויות עדיין שומע
את כל ששפתיך אומרות
את כל ששפתיך אומרות
|
ויש בדידות שכלל אינה מוסברת
הרי בודד אינני
ויש דמעה אשר תמיד ניגרת
והיא, היא תחבקני
|
|
|
תלשתי ריסים,
שמתי איפור
אל הבמה שלחתי
סיפור
הם לא הועלו
למרקע, בבירור
נזרקו אל הפח
בלי שניה של
הרהור
להוציא ת'תסכול
בקללות זה אסור
אז כוס על האמא
שלך, בקיצור
נטול הסבלנות |
|
