|
גילי ריד
סקרנית סדרתית, מתעדת ובעיקר אוהבת
דניאל ויצמן וגלי רוזנפלד-ויצמן וסיפורם המרתק.
|
להוריד (לגרד)
לאט לאט (עדיף מהר)
כדי להבחין בשינוי (עדיף שלא)
חשיפות (שקיפות)
|
Because of me
My cords was weaved
To a beautiful withered bouquet
And my ballade chords
Rhymes with words
I can't say
No more
|
I have so much pain Inside of me
I didn't touch in years
I can't let go, no I'm holding it
|
Where to begin
How did it even started
Under my skin
I feel nothing like me
|
There's a hole I dug long time ago
With my filthy mind I can't let go
Decpeting be sure, I guarantee
Let me explain and then you'll see
|
Head, shoulders, knees and toes
I want my heart to be with yours close
|
Life is swinging like a pendulum
Between pain and boredom
Wrecking ball in Roundabout
Shatter mirrors we don't talk about
|
I love you a lot in the end
At this ending, still
We might not last
But you'll forever stay I believe
|
No I don't need your pity
Stop put me out like a needy
mmediately get in to conclusions
No Cause what did you do out of the city
|
I wish I loved
I wish I cared
I wish to come back
Broken but repaired
|
Some people walk in the rain
others just get wet
Drops and tears among the face
Crosses downfalls
It's hard to get
|
I want you to know this
But afraid to share
Maybe you won't understand
Or maybe won't care
|
I'm afraid to talk
My head is heavy
Tears are held back
Never felt so lonely
|
I was in love and Couldn't realize
Waiting for a moment to which we stare at each other eyes
Just a moment, just a glance
|
And we kept walking in circles
Round and round
The elephant in the room
Till It made a sound
|
Out of the blue
Darker now
No control
Waiting aside
Having no clue
|
When I sit in room
And try to figure out
How to survive the longing nights
I remember
|
עושים משלוחים
לנואשים ולדכאוניים
|
Those hours before sunrise
When sky's still blue
I hold my breath for second
Cherish a moment or two
|
Everyday with me
Is a slashing duel
An endless soundtrack
Bass and violins so cruel
|
Edge of a cliff
Above the sky
Little rocks are falling
Wondering what if
No more cry
|
Something missing
Still trying to figure out
Same same but different
Lying here, what to talk about
|
When I look at you
I feel numbness in my face
My blood is flowing down to my legs
But that's not the case
|
It's all starts with a spark in your eyes
A moment I will seize and cherrish in a pocket size
So I could carry it anywhere and stare at it every night
It's simple inside it's bright
|
איפה אתה אבא
מתי אוכל לקרוא לך שלי
אני רוצה לאהוב אותך
שתישאר ותגור בי
|
בין לב לבין לבד
מפרידה דלת אחת
|
נשמה שלי
כמה אותך אני אוהב
למה הלכת לי ככה
אח, כמה זה כואב
|
אולי זה ככה
לא רק היום
היה זה שלשום
ויהיה כך עוד יום
|
גם אם אור החדר כבוי
מבעד קווי הצוהר
יחדרו סכיני אור
ויפספסו אותי
|
לפעמים אני שמחה לפקוח את העיניים
באור
להצטרף אליו
|
כל אחד
מצית שרפות קטנות
מדורות קטנות
שמעשנות לאוויר
|
אל תרצי אותי עכשיו
נהיה כבר מאוחר
השמש יודעת רק לשקוע
ולא תזרח מחר
|
לטמון
טרמינולוגיות שונות
לטמון כדי לשתול
לטמון כי להחביא
|
לברוח פנימה מפחדייך
שנעצרים על סף ביתך
ולגלות שאין אף אחד
וזו רק את לבדך
|
עומדת
על גג כאב שנבנה
אוויר קודש נעים
נושאת פנים
|
אל תלכו
כל יום חולף מהר מדי
כל חיבוק קצר מדי
הריח על הגוף נעלם
כמו כולם
|
אם רק
טיפה יותר
אני מבטיחה
שאני לא יודעת
|
הדברים הקטנים
שאנחנו עושים בסתר
הופכים אותנו
לאנושיים ביותר
|
אני כפי ארימה
בלאט אחוש
זיפי לחייך
|
אני רוצה לבכות
איזה שעה שעתיים יפות
לא רוצה יותר לחכות
ערה כל הלילה ועיניים עייפות
|
צלקותיי לא קסומות
מלוחות ועמוקות הן
|
אז ככה, אני אעשה את זה קצר וקולע -
אני אוהבת אות-
|
אני מפחדת מהשינוי
שמחכה לי בחוץ
אבל יותר מצפה לו
בכל הגוף
|
אני מנגנת עליהם בשליטה רבה
אקורדים ומלודיה מרכיבים מנגינה
כזו שלהקשיב לה ייקחו שנים
והימים עוברים להם וחולפים
|
הייתי כאש
אל מולה
ודמעותי גצו
נכוותה
|
שנינו במעלית
צפוף בפנים
מבט אל המראה
כבר לא עושה לך פרצופים
|
אנחותיי מסלסלות כזוהר ארגוב
פיוטים ומזמורים לארי בגוב
אותה דמות חזקה ורעמה אצילית
אטומה בכלוב לצד סולו חלילית
|
אולי יום אחד
אהיה המוכרת למנוכרת
אפסיק להיות אחרת
לא עוד סצנה מסרט
אבוא בגוף ראשון
אהיה אני
|
אני צריכה נוטריון
שיוציא אותי
מהחוזה לסרט הזה
שלא נגמר
|
הלילה עוד רגע כאן
הירח מחליף משמרת
עם השמש שירדה להתקלח
טרמפ על אסטרואיד היא דוהרת
לביתה
|
קרא לי בשמי
אני מבקשת
יש עוד הרבה דגים בים
ובעולם שלי
היכן כולם
|
לדחוק
את הבלאגן
למרפסת האחורית
של הראש
הוא כבר לאיבוד
אני אבודה
|
עקר את פוריותו
עד כדי מצב
שהיבול מתקשה לבקוע
מבין הסדקים היבשים
והצמאים לרווי
|
לבצל פונקציות רבות
לעתים ירוק, לעתים סגול
לעתים אדום
ממש כמו זיקית
|
העיניים נעצמות לאט
הראש חושב מעט
אין לו כוח, הוא רוצה לוותר
העבודה מתישה, הוא הולך להתפטר
|
ומעבר לכלוב
מחשבות חולפות
עמוסות באנשים
|
מיתרי הקול
נאספו כזר פרחים
נבולים
ואין איך לצמוח
לא מצליחה להמשיך ללכת
והן שלכת
|
ואם אשכב על הרצפה
לא אוכל ליפול
לנשק את השלכת
להיזכר בימי השכול
|
בן שואל את אביו
"אבא, איך הירח לא פוחד לבדו
בחושך?"
|
לעת ערב חג
ערכו את לבי
על השולחן
|
או שיפתח לכם הרעב
או שיתפוגג
או שלא, מי יודע
|
כדור דיסקו זה מלא חתיכות זכוכית שבורות מחוברות יחד.
אני לא שבורה, אני כדור דיסקו.
|
הולכת איתי
לצידי
הצל שלי
ואין אותי
|
רשפים מהבהבים
כמו הנשמות האבודות
והפחד לשכוח
מתגבר עם השנים
|
בלעדייך עכשיו, נותרתי לבד
היינו שניים, היום אני אחד
|
זה שביר
ומיליון סדקים בו
עטוף תחבושות
פצוע
|
זה קטן
זה מתקדם לאט
זה לא ברור
זה המון קצת
|
סליחה? אני רוצה לעשות הזמנה אחת גדולה
של אחד קילו אושר, תארזו בחבילה, בבקשה
אשמח אם תעשו לי הנחה על המשלוח
אל תדאגו, לא חשבתי על לברוח
|
אומרים "דברים טובים אורבים תמיד בפינות"
אבל אני מעגלת אותן, מעין הצהרת כוונות
כגון: שלום אני שחר וברצוני להכריז ש-
די מספיק אני יודעת להגיד מתי שקשה
|
מישהו הניח אותי
על כדור העולם
ואני משתדלת להתאזן
ולא למעוד
|
הלילה, הפחים
חושך בסמטאות
מחכה לאיזה רגע
שיעשה לי נפלאות
|
ועל כל פעימה של הלב
אני אוהבת אותך
וברגע הזה בין לבין
אוהבת יותר
אוהבת אותך, יותר
|
הייתי בוכה
בוראת לי חורף
ביולי חם
ואם זה לא מספיק
על שלוליות עכורות
אנשים היו מדלגים
|
מר שנאה שגר לי בלב
לא ידע להתנהג
רץ לי בין החדרים
גונב לי את השקט
|
הבית שלי רוטט
החזה עולה
והכאב כמו קליע שורק
מזמזם שיר ישן בין אזניי
|
הוא מפריח תקוות לאוויר
ומקווה שמישהו יתפוס אותן
כמו בועות סבון
רק לא בעיניים
|
אל תלכי מסביב
לסבל
אל תתפתלי מ
כאבים
אל תמשכי לו את
החבל
אל תפסיקי צעדים
|
לקחת אוויר ולשמור בפנים
לא לפחד שזה בתוכך
תוציאי כשזה נכון
עד הרגע האחרון
להחזיק ולשחרר קצת חיים
|
לבכות
זה כמו לרקוד
עם מעט ניסיון
זה בא בטבעיות
|
צימחתי אצבעות נוספות
כדי שיהיה במה לאחוז
נאחזתי באוויר
|
מה עושים כשיש יותר מדי מכסים
ואת שואפת עמוק את כל האדים
והסיר בלחץ והמים גולשים
מתי אלמד לרכב על הגלים
|
מה אתם חושבים כשאתם רואים אותי
משכמתה ומעלה, ומעלה
מצרים את מבטכם מרחיבים מחשבותיכם
משכמה ומטה, ומטה
|
כל הלילה
לחישות לתוך החושך
נר דולק
בי כבה
|
לראותך
זה כמו לצפות בפיצה
מתחממת במיקרוגל
והטיימר יגיע
|
חומר למחשבה
למרות שאני לא
אדם חומרי
|
לפעמים אני פוחדת לעצום את העיניים
בחשיכה
להצטרף אליה
|
מאז שהדלקתי את האור
כשנכנסתי לחדר
הכל עצר
אין זמן בעולם
|
נשנושים ורבדים אחרים
אבל בעיקר לנשנש
|
נמר וטיגריס הם לא אותו דבר
בקיצור שניהם כנוף אכזר
|
אנשים קמים והולכים
חולפים על פניי
הכל ממשיך לקרות
ורק אני כאן
|
מה עוד אפשר לכתוב על הכאב
המילים חוזרות רק בצורה אחרת
כבר נמאס לי מהקונספט של מיצוי ועצב
נשארה בי האדרת בשינוי גברת
|
שוטי ספינת ליבי
לאי שם
התבודדי
|
ים, חוזר ובא
מביא איתו לחוף
כל מה שלא תוכל לדמיין
מצליח לסחוף
|
דמעותיי
מרות אט אט
עליי
הנבולים
ולא פורחים
|
ישנם ימים עצובים
שמספרים סיפור רטוב
ספוג בדמעות
נטול תקווה
|
נכנסתי הפנימה
הביתה
מהשרב המלוכלך והכבד
|
השקט של הלילה
הפך להיות שלי
ואין מי שימנע ממני
להיות אני
|
כמעט שנה
שמש מפציעה
לא פוצעת
באורה את עורי
|
אם אתכרבל בשמיכה
זה אומר שגם היא סומכת עליי?
|
במיטה
שומכת בשמיכה
לא יכולה להתעורר
|
כשהייתי קטנה
אמרתי שאגדל
ושום דבר לא יישאר
אותו דבר
|
כשטוב לי זה רע לי
וכשרע לי זה מובן לי
|
אמא תמיד אומרת
שיש לי המון אהבה לתת
ואם אוכל עוד פעם אחת לוותר
להפסיק ממחשבות לחטט ולשוטט
|
לבד
לבד כי צובט לי בלב
לבד
לבד כי הגוף מלא כוויות
|
למה לי להתמודד
כאפשר שלא
לטאטא את החושך
לא להיאבּק, להתאבֵק
|
להתעצב מבפנים שמא מבחוץ
ואולי יעבדו יחד ויזינו את השני
|
לילה שלא נזכור
רק הירח עדי
לחישות תחת אור
אתה לידי
|
לילה
רק הירח ואני
והוא שואל
אותי
|
עומדת על קצה
של חלום
שאמור היה להתגשם
ונקרע מתחתיי
|
לכל האנשים שהייתי
ביי ביי
|
אפשר לנסח מספר מילים גבוהות
שיגרמו לקוראים להרים את הגבות
אפשר לנקד כדי להרגיש עם עצמך טוב
שיחזירו לי את החשק שוב לכתוב
|
במקום להזמין ספר הביתה
לקחתי את החוק לידיים
|
זה כמו
לעמוד על גג
עם גלימה מתנופפת
ושיער מוברש
ומתחת לשכבות
עור עירום
ירא מכל חשש
|
תפסי את הכוח
לקבל את הדברים
שלא תוכלי לשנות
|
אני רק מדמיינת
את הליטוף הזה
על היד
את דמעות האדום
|
לתמרן בין זמנים
הכי טובה בציווי
|
והעיניים נעצמות
ושוב
נעצמות
|
למה אי אפשר
להיות אתך לבד
לבד אתך
רק רגע אחד
|
מדרגות נעות
עולות יורדות
ואני נשארת
באותו מקום
|
אני ממהרת לסיים את השיר
כדי לקרוא ולהתרגש
ולבסוף רק ערימת מילים
סתם טקסט יבש
|
נהיה לי קשה לנשום
וגם ללב
הוא לא מקבל חמצן
הוא חנוק
חנוק מדמעות
|
עוד מספר ימים לחגיגות
מי כאן לשמוע מי פה לראות
קיבלתי מחברה ותיקה
הודעה לאזכרה
|
יום שישי גשום
היא מחכה שיאסוף אותה
שניהם יחד תחת מטריה אחת
אורות פנסים מתארכים בשלוליות
|
שחר היא
שהיא אני
מי היא
שהיא אני
|
בין מים לשמיים
שממה
והחלל שבגוף
לא ידע מלבד
|
מי שרוצה ומעוניין
הלב שלי עומד למכירה
|
צרות שלי
רחבות
מתקשות לעבור
בין קירות
החופש
|
אם מישהו מכיר
קיצור דרך בהרים
אשמח לחיוג
|
יום לאט עובר
והפחד גובר
מכסה אותי
סוגר עליי
שובר
|
לפעמים את השמש ואנו לך הכוכבים
שזיו כוכבך מקרין על כולנו
והקוסמוס עצום במאורה
|
גשם גשם
משמיים
כל היום
זולגות המים
|
שלא יישאר זכר
ולא דמע ולא שום דבר
שהוא נוזלי
|
לא רוצה להתקיים
בעולם שבו להיות
נחמד
מותיר אותי לבד
|
ואת מולי עם עיניים כחולות
אוכל לשחות בהן עד ללב הים
ואת מבטך לא פסקת בי, זו רק אני
כאילו אין אף אחד מלבדי
|
זה קשה להביט
קל לראות
מהר לכסות את הפנים
לא לטעות
|
אני גיטרה
מישהו שוסע בי
לאורך כל המנגינות
|
בין חמה לירח
חלל
שנים של ריק
ואין אף דבר
בכלל
|
ילדים וזקנים
בריכה של רדודים
|
אני עדיין כאן
אני עומדת
טיפה רועדת
אני עדיין כאן
|
לפניי מקרא צבעים מאיקאה
כל גוון וגוון אותי משגע
טפטים, וילונות אפילו פנלים
כל אחד מוציא מהפה את המילים
|
הלב שלי פוחד וכאוב
מכולם
הוא עירום לנוכחם
חף
|
עלה נשלך
ולא נחת
עדיין נודף
בבת אחת
|
ועכשיו הכול מר לי, יבש ומת
לי היית הכול, לי היית אמת
יודעת שכואב ומחר יכאב יותר
ודאי, אתה טעם לוואי
|
על קיר ישן תלויה מסגרת
חלודה ונשחקת
נוטה לצד ומסדרת
תמיד נותרת עקומה
|
על קיר ישן תלויה מסגרת
חלודה ונשחקת
נוטה לצד ומסדרת
תמיד נשארת עקומה
|
אני רוצה לסלוח לך
על כל מה שהיה
על כל מה שיהיה
ומה שבהווה
|
אני עצוב במרכאות
לא מעוניין לראות
מהר לכסות את הפנים
|
פירורים
לא נותר בי כלום מלבד
פירורים
של נפש כה עדינה שרצתה
|
מחכה לפעם הבאה
שניפגש שוב
לנסות לומר
מה שלא אמרתי קודם
|
אני כבר התבגרתי ונהייתי אישה
כן, קצת מורכבת וטיפה קשה
אבל אל תעשה ממני טיפשה
כי אני כבר לא מה שביקשת
|
לאחרונה קשה לי עם פרידות
פוחדת שלא נתראה שוב
מנסה לומר את כל מה שמרגישה
שאולי מתישהו זה יהיה חשוב
|
מדדה בין השול לכביש
לעת ליל
והאורות כבויים
|
מכחול זב על קנבס ליבי
מהול בצבעי אפר
|
פינה
מרימה ראשי
והשמיים איפרו עליי
פיח
עיניי
|
הרוח, תנשמי
תשאפי ותחכי
אל תפחדי להכניס
כשזה יבוא
תשחררי
|
למות עכשיו
לשכב על הגב
לא לזוז
לא לפחד
|
שום אמצעי בטיחות
לא יכול למנוע
תאונה
|
בכלל
כך שלא יהיה לו עומק
לקחת את הלב ולשטחו עם פטיש
אני רוצה להפסיק להרגיש
|
יום ועוד יום והכאב נשאר
כואב לי הלב, רוצה לישון עד מחר
אולי יותר ממחר, אולי לנצח
זו לא התאבדות, זה רצח
|
אין אלו שברים מדומים
רק שלמים
|
אני מנסה לחשוב
על הפעם האחרונה
שהרגשתי חופשייה
שהצלחתי לטפס מעלה
|
מה קורה בך
למה את לא בוכה
מה לא משתחרר בך
איפה את
|
אני משוטטת לי בשוק
בין דוכני התכשיטים
מחפשת קרבה
בין רבי אנשים
|
איך את מגדירה את אהבתנו?
שלחתָ לב כחול לצד שני חצילים
את חושבת על מה שתעשי לי במיטה?
אך שיקרתָ כשאמרתָ שיהיה לנו טעים
|
ועל כל פעימה של הלב
אני אוהבת אותך
וברגע הזה בין לבין
אוהבת יותר
אוהבת אותך, יותר
|
שיהיה מישהו שיבטא אותי במילים
כי אין לי כאלו
רק דמעות
|
חורשת האקליפטוסים
ואני כשלכת
בה
|
אומרים אהבה יש בעולם
האם ישנה גם בי
|
אם אהבה הייתה כל כף ידך
אהיה לך כפפה
|
השמש הזו עושה את כל מה שאני רוצה
גורל שלם על פני הקרקע אותו לבד חרצה
ואם יש בכלל ספק לא אטיל לו צל
וכשאלך יחפה, על רצפה חמה
לא יהיה שום צל להניח עליה כף רגל שלמה
|
הנה זה בא
הגעגוע רץ ממני
והמרחק להשתחרר
מתקרב
|
לבוקר אחד אקום
ומעליי עדיין ירח
|
אני לא עיוורת
אני מעלימה עין
מהאמת המסנוורת
ששורפת את דמי
|
רוצה לפתח בך תלות
להיתלות עליך
על ערסל זרעותייך
לנמנם בחיקך
|
כביש עולה
עמוס ברמזורים
מכוניות גשם מאיצות
פקקים שגורמים
לי להיעלם
|
רוצה לקום בבוקר במיטה כשאת לידי
להתחלק איתך בשמיכה עד שתגנבי
לישון איתך בלילה בלילה נעשה כפיות
אפסיק עם הסיגריות ואאכל פריכיות
|
תני לי להיכנס פנימה
להחזיק את ליבך
אני יודעת שהוא הכביד לאחרונה
וזה צובט בצורה שונה
|
אני מזמן לבדי
משהו בי מרגיש אחרת
לאהוב אותך
זה לא שעכשיו שקט
|
קצת מיציתי
אותי בעולם
לתקשר תחת גשם
לאהוב את כולם
|
באיזה מין מקום אנו נוכחים?
|
הבדידות היא האויב הכי ותיק וגדול שלי, יותר מדי זמן שהוא עמי,
ממש כמו חבר הכי טוב רק שלא.
|
מבקרים יקרים, מבקרים נחמדים
הישארו בחוץ לא בפנים
תודה, הנהלת הצוות
|
מכירות את זה שחרא בחיים ממש? כן איזה קורע.
|
Building and falling noon
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
ניסיתם לטפס על
קירות?
אם לא, יש לכם
חסך ילדות
רציני.
איתמר, זה שמטפס
על קירות. |
|
