|
אני כותבת כדי לסדר מחשבות. כדי לראות את המחשבות.
כדי להרגיע אותן.אני מבקשת שיקראו אותן כדי לדעת מה
הן מספרות.
נולדתי ב1982
אתה אהובי. אך לא בזה. אתה דבוק ב"אין ברירה". בשחור והלבן,
הרע והטוב, הרוצה להשמיד והעומד להיות מושמד. ומה לומר. אין.
אתה שם איתם.
|
|
|
"כמה?"
"שבע..."
"מה שבע?"
"מה כמה?"
"טוב נו, זרקו
את
העגבניות"
(גשש בפרישה
קשה) |
|
