|
כשהאדמה תחתי רועדת
והכל עכשיו קורס,
אולי זה אומר
שכדאי להמשיך לחפש.
|
זה די חבל לחיות
בגלל הפחד מהמוות.
|
יד נשלחת.
יד פורצת.
יד חוטפת.
יד חשה.
משהו פועם ביד.
|
היא הניחה עליך פרחים לבנים, כמו ששמים על קבר של מת. פיזרה
אותם כך, מתיסרת, נפרדת, סביב גופך המוטל כה שקט.
|
בתוך משהו לא ברור,
אולי גם קצת עצוב,
עומדים שנינו באמצע,
אחרי הסיבוב.
|
ביום שבו עזבת, מבטים ננעצו כסיכות. פתאום כולם נזכרו בך, אספו
את שברי השתיקות.
|
|
|
מה זה טוען? מה
זה טוען? למישהו
יש ספק שאני
הקופירייטר של
אלוהים? מה? אתם
חושבים שאין
לאלוהים
קופירייטר? סתם
עשינו את כל
הבאלאגנים האלה
עם המסגדים
והקברים?
רייטינג, הכל
רייטניג.
הקופירייטר של
אלוהים מסביר את
המלחמה הזאת |
|
