|
?
זכרונות דהויים, זה כל מה שנשאר. בדלי סיגריות במאפרה, והרדיו
מנגן ברקע.
אני חושב על העבר, שוב. אולי זה היה שונה אז.
דפיקות בדלת.
אני רץ ונתקל בכיסא.פניי מוטחות ארצה בעוד צעקות נשמעות מבעד
לדלת.
אולי זה היה בגרמנית. לא מלמדים בבית הספר גרמנית.
|
שלום, טוב שבאת! היכנס, רוצה אולי חלב? קצת לחם? חמאה?
אני סיסרא ואני בן 25. אני סובל מבעיה קטנה. אפילו קטנטונת.
אני לא מסוגל לקבל תשובה שלילית. אני פשוט משתגע. פעם אחת,
למשל, פגשתי בחורה בבאר בת"א והזמנתי אותה אליי הביתה.
|
עם יד אחת על שפופרת הטלפון והשניה מרעידה בדל סיגריה כמעט
כבוי, ישבתי שם.
היה שקט. יכולתי לשמוע את הלב שלי, מטייל ונתקל בקירות גופי,
כאילו מנסה למצוא פרצה בחומה הגבוהה.
לא אתן לו. לפחות לא עכשיו. אני צריך אותו בשביל...
|
כל אחד הוא משורר
וכל משורר הוא אחד.
אחד בלב ואחד ביד.
העיניים משדרות את שקרי הלב,
היד מתרגמת את הצחוק לכאב.
בכל אחד מאיתנו יש ניצוץ קטן
שידלק או יכבה עם הזמן,
אם תשקה את הפרח בגן.
הירח יאיר והשמש תבער,
והיום לא ישתנה ממחר.
(קובץ שירים)
|
|
|
את הסלוגן הזה
לא אני כתבתי |
|
