[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי גילי הוביט פלד

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אלו היו שבועיים מוטרפים, מלאים בנשים, מסיבות וסמים משובחים
וללא שום דאגה נראית לעין.
היום בדיעבד, אני חושב שיכולתי לזהות אותה, את הדאגה, מתגנבת
לה בסלקציה, לועגת לאלוהים שנשאר מאחור, מציצה עלינו במועדונים
הצפופים, בדירות הדחוסות, במיטות המים, מרוחה על הפ

הסתכלתי למטה וראיתי שהרגליים שלי מכוסות עיסה ירוקה.
לא ירוק דשא ולא ירוק עד. ירוק רדיואקטיבי.

אינטרוספקטיבי
אני לא מצליח להירדם.
אני מתהפך על הבטן.
לא נוח לי.
אני בודק את תנוחת העובר. כלום.
חושב על השדיים של נורית ומאונן עד שזה שורף.

לפני כמה שנים אחי הקטן התעורר מהשינה יקיצה טבעית ונבהל נורא.

והיא מחליטה להקים אוהל בחדר ומורידה שתי שידות עם ספרים לחצר
כדי שיהיה מקום כי החדר שלה לא גדול וקצת עצוב לה על הספרים אז
היא יורדת שוב פעם ושורפת אותם כדי שלא יסבלו

אני מתעוררת. מסתכלת סביב, מבינה שאני ערה. אני ערה לעובדה
שאני ערה אז אני מחליטה לקחת שליטה על הנעשה איתי. אני חוזרת
לישון.

ביומולדת שתים עשרה שלי נסענו כל המשפחה למקום אחד בצפון שיש
בו גם אגם וגם יער.
ביום השלישי אבא שלי לקח את אחי לצוד במבי ביער ואני נשארתי עם
אימא שלי לבשל לכולם ארוחת ערב.

היום בפגישה שאלו אותנו אם אנחנו יודעים מה זאת אהבה.

"גמרת טוב?", הוא שואל ואני נמלטת לשירותים, חוטפת בדרך את
התיק שלי. אני מתיישבת על האסלה ומוציאה את התמונה מהארנק. אני
מצמידה את הצלולואיד לשפתיים ומנשקת את הילד שאוכל גלידה ומביט
בי משתינה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הכוס שלי זה לא מקום קדוש

זונה של כעסים
אני
כי אין גיהנום כגן עדן שסרח
גבריאל
אולי תהיה לי למלאך




יש לי אישה
שאוהבת אותי !

..אמא שלי

סופגניה לא
מקובלת.


תרומה לבמה





יוצר מס' 25505. בבמה מאז 7/9/03 18:07

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגילי הוביט פלד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה