- אז אני פשוט כותב כאן מה שבא לי?
- כן, אבל תשתדל לא לעשות לעצמך בושות יותר מדי.
- הם בודקים גם את החלק הזה? כל כך הרבה צנזורה בכל
מקום, ובכל זאת - בדיחות שואה.
- הם לא מצנזרים את התוכן, רק מטומטמים כמוך.
- אוה.
- בחרת לעצמך שם מטוטמם בתור שם משפחה
- הם אמרו תרגום פונטי, והעדפתי באטלהאמר על
"PATISHKRAV". לא רציתי שיצנזרו אותי על ההתחלה.
- תפסיק כבר עם הצנזרוה הזו! צנזורה צנזורה! מה קרה,
אמא שלך דחפה לך טוש שחור לתחת?
- לא אמא, המנהלת ביסודי.

(שיחה שלא היתה לי עם מישהו שמכיר את הענינים לעומק)

אקרוסטיכון (שם זמני) ואני נורא ציני וסתם יורד על מה שאנשים מלומדים מגדירים תרבות

בגרות לכל ילד חלומו של כל תלמיד זה להיות שר החינוך ולשנות את הכל כך שללמוד יהיה כיף. בדרך כלל, עם ההתבגרות התחושה מתעמעמת, ועד שהופכים להיות שר חינוך צוברים קצת נסיון חיים ולפעמים אפילו השכלה, ומתפנים לעסוק בדברים החשובים באמת - שחיתויות.