|
סיפור קצר על מהו ה"קלקול" ומהו אותו "תיקון" שאנו צריכים לבצע
כדי לתקנו?
|
מאוחר. אני חוזר הביתה לחגוג עם המשפחה את חג העצמאות של העם
שלנו. היום כבר ברור לי מה זה "להיות עם חופשי בארצנו".
|
הוא עצם עיניים נטולות דמעה. שרירי לסתו נמתחו בכוח וההחלטה
כבר נבטה אצלו בעומק הבטן, כמו צמח.
|
את הטיול הזה לא אשכח לעולם. התחלנו שלושה, אבל רק אחד סיים.
החיים הפגישו בינינו כשהיינו כולנו בני שמונה-עשרה, שלושה
אנשים שלא היה להם דבר במשותף מלבד טיול אחרון לפני הגיוס
לצבא.
|
כבר מהרגע הראשון על המגרש הרגשנו כמו אחד. לא היה לזה הסבר
הגיוני, לראשונה מול קהל צופים, הרגשנו כאילו לא קיים בעולם אף
אחד חוץ מאיתנו.
|
|
|
כשהערבים רוקדים
המוזות מקשקשות
בטלפון עם
החברות שלהן
שעות על חשבון
בעליהן המסכנים
שאחרי זה צריכים
לשלם את חשבון
הטלפון המנופח
שלהן וגם לשמוע
אותן מתלוננות
על זה שהן לא
מקבלות מספיק
תשומת לב והן
מרגישות שזה לא
כמו שהיה פעם
ועוד כל מיני
שטויות
פוסטמודרניסטיות
שהן קוראות
ב"לאשה" שגם על
השטות הזאת
בעליהן משלמים
מדי חודש ועוד
הולכים לישון
בסוף עם כאבי
ביצים.
בוליביה. |
|