|
אל הקורא המזדמן:
לקורא אולי יהיה קשה לעשות את המעבר הנפשי-תפישתי
בין קריאת יצירה אחת לחברתה. למשל, קשה יהיה לקרוא
את "שלו-שלה" הבוטה, ולהזדהות שוב (אם בכלל) בשיר
"12 ורדים".
לכן, מצאתי מקום להדגיש שאין מדובר 'בי' ביצירות
(ברובן, לפחות) וכי כל אחת בפני עצמה עומדת (למעט
המקושרות במכוון). אני ממליץ לא לחפש הבחנות אישיות
וכיוצ"ב, מה שעלול לפגוע בטעם הקריאה.
קריאה מהנה.
אנחנו יוצאים מהקניון ותופסים מונית. נשבע שהנהג דומה למשה
איבגי. מסכן כזה, עייף, לא ממש מגולח. לך תדע.
|
השדיים שלה קטנים (אך מעוצבים), הראש שלה קטן מידי בשביל הגוף
ובכללי מזכירה לי ארנבת. אבל מה כן, היא סקסית להחריד. כל כך
סקסית שעומד לי רק מלחשוב עליה. זה שילוב של האופי שלה,
אסרטיבית וקרה, והמראה של מכונת מין קטנה, יעילה ומאוד
אטרקטיבית.
|
12 ורדים שלחתי לך
עם שיר קטן מחובר לכל ורד וורד
|
מעשים שאף פעם לא עשית
דברים שאף פעם לא אמרת
|
אלבום תמונות מלפני שלוש שנים
|
עדיין לא רוצה את הנשיקות שלך
עדיין לא אווה לחיבוקים שלך
|
עצוב לי. אני עדיין מחייך וצוחק, אבל זה רק כלפי חוץ. תמיד יש
את העצב הזה איתי. לכל מקום שאני הולך העצב בא איתי. אבל אני
לא בוכה. אף פעם לא בוכה. מידי פעם אני מרגיש שאם אני אדבר אז
הקול שלי ירעד, אז אני מעדיף לשתוק. אבל אף פעם לא בוכה.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
המשחק של
אנדר!
פרובוקטור. |
|
