[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








גלעד הרלב
לעד אהיה משורר בתחילת דרכו

 smoochy

לעד אהיה משורר בתחילת דרכו




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אגדה
שלום אמר השה הגעת בזמן טוב העשב מאוד טעים ומשובח העונה.
מיכאל נרתע זהו בטח מבחן של תבונה עם השה יכול לדבר הוא בטח
אינו תמים כמו שהוא נראה.
מיכאל: אני מיכאל מהו שמך?


לרשימת יצירות השירה החדשות
מצב
As I stood to sit down
I realized for the first time in my life
I wasn't down side up

חלום
They say that a good goodbye
Can set you free

גורל
She wasn't my first love
Her name was unknown to me

הגות
I want it to make sense
But flowers do not grow up side down

ביקורת
What is a deliberately wasted life?
A poet asked god

אמונה
To be amongst the few who run wild
To be amongst those few
I would give up this poem
I would even quit singing too

בלדה
אידיוט שירה סוואנת, נולד -

השד פושט צורתו החלקלקה
קורע מעליו את כנפיו

הרהור
מה יקרה אילו יידום לבי
לפני שאהפוך לדג חרב אימתני
האם אפסיק ללחום
האם לא אראה לעולם

הגות
מה היה קורה אילו העונות לא היו חוזרות על עצמן?
חורף, אביב, קיץ, סתיו
שלכת
ואחריה אין לדעת

אהבה
לא אל תיגעי
לא אל תחשוש
ליקוי חמה לא יופיע
רק מחר כאמש יבוא

אלוהים
מי גשמים נקווים אל תוכי
והנני עומד במקום

אכזבה
ישבתי על הבר ליד בחור שאמר לי
"אני יכול למות בכל רגע"
באותו הזמן הוא הפשיט בחורה לטינית
כי רצה לבחון מקרוב

ביקורת
לפחות אני לא היפראקטיבי,
אמר לי השכן ממול.
אתה לא יודע איזה אנשים יש בעולם הזה.

הגות
ובדמי ימי
אשוב אל העשב
ואשאג שראיתי
שהכל נע על מקומו בשלום

תחושתי
זה דבר עצום, מה שאני מרגיש
זה עצום כי גם את מרגישה את זה
זה עצום כי שנינו יודעים את זה
גם אם אף אחד לא הוכיח עדיין
שזה קיים

הגות
על חבילת הטבק שלי רשומה אזהרה באותיות גדולות:

אהבה
וברגע שאדווה אחת שוכחת
טיפה שניה נשלחת כסימן
ואני מגלה בך משהו חדש

אלוהים
בחשכת הלילה
נמצאים אנו
בין סדן לפשט
בין רחמים לרצון
בין חלוקה לאחד

גורל
והיא הולכת בשבילים צרים,
מעל פני אדמה בוערת,
חושקת לדעת, מה לעזאזל היא
עושה כאן, בכוכב הזה.

מקום
דה! דהה! דההה! עולם גלובלי.
פוטין כבר מת.
תשאלו אותי, איך אני יודע?

גורל
אז בשיר אכתוב כיצד באומץ ונחישות שאין כדוגמתה
כירסמתי בעזרת שיני את החבל
ירקתי על הקבר
ואז נשמתי את נשימתי הראשונה

ביקורת
קשה לו לאדם, כשגבולות הם עוינים
ואנשים לא שלו, לא איתו
ועבר לא שלו, עולו

ביקורת
אבל אין לי את האומץ
אני כמו כולם
רוצה להשתייך
אז אני ממשיך לצחצח

כמיהה
כשהשפל יגיע, לאחר גאות ארוכה
לאחר שהות ממושכת במצב המתנה
אז יסתיים מבטך התומה
ומעליך תופסק דאיית נשרים

הגות
עכבר אחד עם מצילתיים
עומד לו על חוט תיל
ומנגן את דבריי האלוהים
בום טראח, בונג דונג

הגות
הדימום עומד מלכת
והדממה מלאכת מחשבת

געגוע
הורדתי מן המדף ספר כבן שישים
דפיו צהובים ומצהיבים יותר בכל רגע
הוא גוסס
כותרתו הייתה

מצב
בהתחלה תחפש שומקום
המקום היחיד שאתה יכול להיות
אף אחד

אהבה
האם אראה אותך בעתיד?
כול עוד לא תחפש אותי, הכול אפשרי.
אז אסבול כול חיי?
כול עוד לא תחפש אותי, הכול אפשרי.

אינטרוספקטיבי
משתתף בהצגת יחיד ללא שחקן
אלוהים לקח ממני את הכלים להשתתף במשחק
מנסה לחזור לארגז החול
אך לא מוכן לעזוב את הטאקט

הרהור
גולם עבודתו אינה נגמרת
כמו שיושבי ערים תמיד ישובים
כפופים

גן עדן
עכשיו, כשהזמן כבר לא צריך לעצור מלכת,
ומלכה איני צריך, ולא ממלכה.

הגות
נעמדתי על חוט דק
מנסה למצוא שיווי משקל
כל רצוני להיות לולין
אך החוט בגד בי ונקרע

הגות
בואו נזמן את הרוע שבכל אחד ואחד מאיתנו
ונשליך אותו אחד על שני
לאחר מעשה כל אחד מאיתנו יילך לביתו
עם הרוע ששכן בחברו

הגות
לעמוד איתן בחושך אצילי
רק שם
רק שם
לשם

ביקורת
לדוד חצי עין עצומה
הוא כיווצה בכדי לכוון טוב יותר למצחו של הענק
לדוד חצי מצפון
החצי השני נעלם כששלח את בעלה של בת-שבע למות במלחמה

בדידות
ובמערה בתוך צוק
שהגלים בו אינם מתנגשים
יושבת מדוזה
ומאירה עיני עיוורים

מצב
והעולם טריוויאלי
עם נמשיך לחשוב עליו
שהוא עגול

יחסים
אחד עשר פסים זהב כותונות רקמתי, עמלתי, מתנה.
אחד עשר רגשות קנאה לבור, השלכתי.

אהבה
רק הפלגתי בדמיון
אהובתי
והתרתי את הקשר
מן המזח

גורל
כי הנחש
אכל את כל הפרי
צימח זנב
ומילא את הארץ

זכרונות
לא ידעתי מה לאמר לה
בכדי שתוכל להמשיך ממני הלאה
וזאת משום שעדיין רציתי בה לעצמי
יורדת אלי מן השמים

מקום
בינתיים המילים לא מגיעות,
אז אני מתעורר בבית הקפה החללי,
לצד האוטוסטרדה,
שאף אחד לא נפל בה חלל.

גורל
פנסי הרחוב נדלקים מעלינו
בדיוק כשאנו עוברים תחתם
וכבים כאשר אנו עוברים אותם
אתה רואה לא ידעת שזה יקרה
שהלילה הזה יהיה רק שלנו

ביקורת
אני לא זונה שייבאו אותה ממזרח אירופה
וכשנחתה הסרסור אנס אותה כדי "לבדוק את הסחורה"

יחסים
החלטתי שאם כבר שנינו סובלים
נבדוק מי יכול להחזיק מעמד
יותר זמן
למי יש יותר כוח סבל

גורל
כשהייתי ילד
ליקקתי את כל הפצעים
היה בי יצר עז
לטעום את כל הפתחים שנפערו בי

וידוי
אני עדיין לא יכול לקרוא שירים
שמדברים על אבות
וזה לא משנה בכלל אם בפן שלילי או חיובי
עצם המילה הופכת לי את הבטן

גורל
אולי בגלל שיש להם פגודה יפנית
עושה אותם קצת מוזרים, קצת מיוחדים
הם יכולים להרשות לעצמם
קיבלו הרבה בתור ילדים

ייסורים
תוכנו החלול קולות עמומים
של החוץ
ללא הגדרה
ללא משמעות

גורל
החוויתי דעה על דבר מה
דבר מה שלא
החוויתי עליו דעה
מעולם

סוריאליזם
מאפרות ללא דפנות, מצוירות בחובבנות,
על גביי כן ללא רגליים, המרחף לו באוויר נגוע בתחב.

גורל
חשקתי לבוא לקראתך
אך ככל שקרבתי הסמטה התארכה
נראה שיכולת לצאת מכל תמונה
אך לשם מה?

גורל
מעל כוחות הגורל
תמיד מונפת חרב הבחירה
ומעל תלאות הנסיון
תמיד מתנוססים שמי אי הודאות

ייסורים
המוות לא מגיע
רק דיממת היצירה

ייסורים
בין אוהביי לא ראיתי,
בין שונאיי גם לא ראיתי.

ביקורת
היא רצתה שתרים את הכפפה
נורמן
היא רצתה

הרהור
במערות פני, נחבאתי אל הכלים.
שוב פעם נחבא אל הכלים.
ואיני נאור,
ונאור איני.

סוריאליזם
מבצעים בו את גלגול המוות

הגות
ולראיה שני דובים כלואים
שני דובים!?
מה הקשר עכשיו שני דובים?

אלוהים
בחולפם אחד על פני השניה,
בדמיון שנראה בראשית בפניהם,
נראה כעת שוני.

אמונה
נחת מקועקעת על זרועי
מנחמת אך צורבת גם כן

בדידות
עצבות כשהיא, היא ניגרת
לאף אדם אין מספיק מקום להכילה כולה בתוכו
ולכן אינה מוסתרת
סיבתה היא האוצר שכולם חשים למצוא

ביקורת
בעקרונות דבקתי
בעקרונות
והם דבקו לחכי
מחכים שאומר דברי הבל

אמונה
ידעתי שאם אביט לשמיים
השמיים לא יביטו בחזרה
אך הבעתי רצון להיראות

ביקורת
אתם אומרים צריך לאהוב את האדמה. אתם צועקים, צורחים, צווחים
מעל במות, בשלטי חוצות "היא שלנו, לא שלהם. זה כתוב בספרים,
במיוחד בספר אחד מיוחד שירד מן השמיים.

אלוהים
כשם שחרבת עלי עולמי
ונחרבה דעתי
וחרבי קצרה ממספר אויביי

הגות
לפעמים עננים נעצרים בשמים
ויורדים מטה
רוצים שנסתכל לתוכם

אמונה
ומדוע יונים ונכבדים מתאספים כלל וכלל
הרי זה נורא קל להיות אחד מן הכלל
זה זורק לזו פירור לחם
וזו סתם אוספת אותו מן הרצפה במקורה
ולפעמים אחרת ביד המקרה

כמיהה
לשאול מה?
את הבריח, יש עליו חלודה.
הרעש מבריח את שנינו.
אבל אמרת שאין דלת בינינו.

תחושתי
עד אשר לא אוכל לנשום יותר
אוהב אותך עד אשר לא אוכל לנשום יותר
כך אמרתי לה
והיא רק בהתה בחזרה במבט עמום

הרהור
פתחתי אותו בעמוד אקראי
כמו שאני עושה עם כל ספר שירה
(זה הכיף שבהם)
אך הדפים היו ריקים

הרהור
אהבת ההמונים
קללה היא
לנפש
אך גם מוזיקה ערבה

גורל
כל מסדרון מוביל לחדרים נוספים
יש כאלה שטיבם ידוע
ויש שפחות

אהבה
תאמרי, ולעומת השחר?
ואומר, הפציע וחלף מעיני

ביקורת
ייצור המוני
עץ נופל!
תינוק נולד
לומד ללכת

כאב
מחר ללא סכנה
ללא אתמול פצוע
והווה חשוף ודל

כמיהה
לבסוף קופצים מחלון גורד השחקים
חלקם מצמיחים כנפיים
אנשי המחר
וחלקם יודעים מראש




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
יש לי חלום!
בחורה בלונדינית
עם ציצים גדולים
ומכונית
ב.מ.וו!


מתוך "טיוטות
ראשונות של
נאומים מוחצים"
כרך ה'


תרומה לבמה





יוצר מס' 92444. בבמה מאז 9/9/15 17:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגלעד הרלב
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה