| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 ברוכים הבאיםאתם מוזמנים לראות אותי
 אבל לא בעינים
 לא כמו שכולם רואים אותי באמת
 לראות אל תוכי
 
 לראות את הרגעים הקטנים של האושר והכאב
 
 אז בואו היכנסו
 תיראו אותי ואפילות תשאירו תגובות
 
 
 
 | 
 אז אולי עכשיו אני נפרדנפרד בלי שתדעי לעולם
 כי אם אראה אפילו טיפה אחת נופלת על פנייך
 לא אסלח לעצמי לעולם
 
 | 
 | אני לא יודע אולי היא לא הייתה בכוונה.כך בנגיעה קטנה הערת אותי,
 
 | 
 | פגשתי אישהוהיא מדהימה, והיא מיוחדת.
 
 | 
 | 
 אני מכיר אדם ,הוא קצת קטן וילדותי אבל אדם.
 
 | 
 | לפעמים אני מרגיש כאילו הקרקע נשמטה מתחת לרגלייואני נופל ללא סוף וללא מטרה
 
 | 
 | לכל אחד יש גורליש מתנה או אולי קללה.
 
 | 
 | אני מגלה כל פעם מחדש כמה לא רציתי לדעתכמה לא רציתי לראות
 
 | 
 | כשאני חושב עליך יש לי חיים, יש לי נפש.כשאני לידך אני מושלם, אני מיוחד ואמיתי.
 אני לא יכול להבין אותי כשאני איתך
 אני לא יכול להסביר,
 אבל כשאני איתך הכל טוב, הכל מושלם ואמיתי.
 
 | 
 | לפעמים אני רוצה להפסיק להרגישכדי שלא אחוש יותר כאב לעולם.
 אני לא יכול להסביר את מה שני מרגיש
 לא יכול לומר במילים.
 
 | 
 | לכתוב רגשות זה לא דבר קללכתוב אמת מיוחדת זה מדהים,
 זה לחשוף את האני האמיתי שלי מול העולם.
 
 | 
 | זה מוזר כמה הצורך הזה יכול להיות חי וחזק.כאילו המילים מחכות לפרוץ החוצה
 
 | 
 | כך אני מוצה עצמי יושב עם אותם עיניים שליוו אותי כל חייסגורות ומתות..
 
 | 
 | כן לפעמים אני רוצה לבכותבלי סיבה, בלי משהו מיוחד
 סתם כדי לדעת שאני יכול
 
 | 
 | להרגיש נשימה,לחוות חיים ותחושה, לחלוק ולו רק לרגע קצר את תחושת החיים
 את החום, האהבה
 
 | 
 | ואז ברגע אחד הכל נגמר,האושר והשלווה שעבדתם כל כך קשה כדי להשיג
 מתפוגגים ברגע אחד ו-"הולכים להתחבא מתחת למיטה",
 או משהו כזה.
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | זאת שאהבה אתהתל אביבי, בקשר
 לנוטלה....
 
 תתפלאי.
 
 
 -פינקי(ת)
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |