ועכשיו, אני בכלל כועס, רותח, כי היא הבטיחה, הבטיחה ולא
קיימה.
אני אוהב וכועס ולא מבין איך הלב, הלב שכואב כל כך יכול להכיל
שני רגשות כל כך חזקים, כל כך שונים,
אהבה וכעס.
למה רובם רדודים
בתגובות. כמעט
אף אחד לא מתיחס
באופן אומנותי
וביקורתי ליצירה
שקרא או ראה אם
אין לך מה להגיד
או אין לך מושג
מה להגיד אל
תגיד. כי מה
שאמרת זו שטות.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
