|
שם, בזווית פיה המעוגל קמעה, בין נחיריי אפה הקטנות והחמודות
מעל ללחיי הברבי המושלמות הצבועות קבע אדמדם. שם הבטתי בעיניים
הצחקניות שנעצמו להן מעט, נהנות מן המגע הבלתי פוסק של ידיי
בגופה
|
כשהתקרבנו להרצליה אלון הצית עוד סיגריה ופתח את החלונות
לאיוורור.
"איוורור זה טוב. זה מנקה לך את הריאות", הוא צחק.
הוא תמיד אהב משחקי מילים ודבריו היו יכולים לעיתים להשתמע
ליותר משתי משמעויות. על חלקן, כך הבנתי מאוחר יותר, הוא אפילו
לא טרח לספר. היו משמע
|
אנא אל תבכו כבשים יקרות
אל תבכו כי זאב הנני
ואיני אוכל לבכות.
|
ולהם עליונים בעלי לגיונות קמטים
אשר נלחמים בעוז בגונדרי התבונה.
|
בתהום שבין המתוק למלוח
לבין המיתר לדף
|
חרב דם תגאלני
אני יודע זאת כעת
כי לא מנעתיו מאיש
|
עוד זריקה, עוד גרם
באים להרחיק האופק
אך להאריך הקיים.
|
פעם
בניע עין
היית מפצירה -
כעת
נעצמה העין
ודבר אינו נטמן בחובה
|
חיכתה, ללא תור
בכסא, ששבר את רגלייה
בשלווה, שחנקה את גרון
התשוקה.
|
והפסקתי לשמור פן יכנס
והפסקתי, כי לעזוב הוא ממאן
וגם שומר הוא על ענן השלווה
ומבריח טפילי בדידות
אך הוא זה שדחף אותך -
מפתח הדלת.
|
עוצר את הזמן
מנצח את הדמיון
- וחוזר...
|
להיות צה"לי זה להיות ישראלי.
|
ואפך, הכמה לנגיעת שפתיים.
|
|
|
צריך ללחוץ על
הוועד האולימפי
שיאשרו את מקצוע
הסטנגה. רק ככה
נביא מדליות.
האדמו"ר מציע
פתרונות
יצירתיים להצלת
הכבוד הלאומי. |
|
