|
כותב כי אוהב
שמח לתגובות
בבוקר השעון צלצל בשש. הזה שבפנים נרדם מיד. הזה שבחוץ קם
ממיטתו קצת עייף, קצת סר וזעף. שטף את שאריות הלילה במקלחת
רותחת ומיהר ללבוש חיוך נוצץ מארון המסכות, טי-שרט עם כיתוב
"עסקים כרגיל", קצת קטן במידה, שיבליט את השרירים.
יום חדש.
|
בתוך הרוגע, שביעות הרצון והרכות, שיראה בי מי שיבחר לראות
זאת, מסתתרת ציפייה. רצון עז וקדום שנתתי לו שם ופנים, אבל את
הדמות השארתי חלולה, כי לא רציתי לצקת תוכן. את התוכן הזה אני
שומר למציאות, ועצם הפעולה הזאת מאלצת אותי לצעוד על החבל הדק
בין שפיות להעדרה.
|
אני מתקשה להחליט אם אני אוהב או לא את הבקרים האלה בהם אני
מתעורר מאוחר, אחרי שינה מאוד עמוקה שבאה מעייפות גדולה.
|
נזכר במרצה בקורס באתיקה, שאמר שמוות, כמו לידה, הוא חלק בלתי
נפרד מהחיים. אני מסכים לגמרי. רק שלא חשבתי שרגעים מאושרים
בהם אני הופך לאבא וסופר תשעה חודשים אחורה ילוו במחשבות על
מוות.
|
קנית לך זקיפות קומה
עמדת על המקח עם יכולותיך
|
שלוש
דקות
שלושים ותשע
שניות
|
הסטתי את הוילון
כדי שלא אחמיץ
|
זה הרג את אבא
בעודו בחיים
תיזהר מזה בחור
זה ככה כולם אומרים
|
אם הייתה בעולם אשה שתגיד לי
|
בשלשלאות מילים
אסור למיטתך
|
ועלתה במזרח
והעפילה למרום רקיע
וגלשה אלי מערב
|
קנה מלווה מבט סהרורי
אצבעי על ההדק
ואני הקליע
|
בכי לי מדבר
כי מדבר ביקשת לבכות
|
וכותב לך בחשכה
את זוהמת המילים שידעתי
|
ניצב חינני
בקפאון שטני
וציפיה לאחת שתעיז
|
יתגשמו הגשמים
בחלוננו ויוכיחו
אותי
|
בתוך ההמולה שקראו לה בשם
אני מתהלך
והמולתי בתוכי
|
מפציע לי עכשיו חיוך על השפתיים
כתנאי התחלה
לאלגוריתם הישן שלי:
|
בעיר הולדתי
מישהו כיסה את המדרכות באבק חדש
והשמש סרה מכבוד הרוח
|
לא בחרתי לגלות
בבואתי בגלימה פשוטה
|
על פרק ידו
שעון עומד מלכת
|
בליל מילים מסתחרר בעצלתיים
בנפש השומטת חלום
שולח ידי אט
אוסף לי חופן
מסדר בשורות
מילים מחליקות
בין האצבעות
|
יש בו אלכוהול
ואין בו דמעה
|
לעתים מתוך הרעל שבנפש
או חמים ועוטף, מתוך אהבה
|
כורע על קבר אבי
על משכבי בלילות
רוכן אל עריסת בני
|
מפרק מטענים בנפש ביום הזכרון
מקדיש את תשומת הלב לכל מנגנון
אין נצרה
יש שעון
זה רגש
|
מגדל חמנייה...
מסתכל בצווארה...
מניח יד מגוננת
|
מה שאת רואה בי בבירור
אצלי הוא בצללים
ספק אמת ספק בדיה
בין מציאות להזיה
|
ועשן
ואלכוהול
ונניח שחזרתי לעשן
ביחד עם השוט טקילה
זאת שתמיד באה בחבורות
|
חליפת דברינו
בתחלופות חיי
נשזרת
|
פעם היתלתי בו
אפשר עוד אהתל
יכריעני לבסוף
|
אוסף בינה
בוחן תוי פנים
ממשש זכרונות
מלטף תחושות
|
הלילה הזה
שברתי שתיקתי
אמרתי כאבי
לאדם אחר
|
קולף ריקנות של מילים
נצחון הטוב על הרע
|
הייתה כתינוקת
יושבת אצל האור
נשאה אלי עיניה
גאה לבי בתומה
|
והמשכתי ללכת
וחול הזמן כיסה את הכאב
ופרחים חדשים כיסו את חול הזמן
|
ונשמט
באמצע המשפט
ונמלט
לדפיוצר
של מישהו אחר
שוב מוותר
מסתתר
|
בין הבלי העולם הזה
להבלי החלום
|
היא כתבה בתנועה
על חוסר תנועה
זה הזיז בי משהו
|
לעצמי אני זר
לזולתי פרפר
מתבונן
בוחן
|
קפאוני מסומר
ויצרי הוא סוער בי
אקמוץ נפשי לי עוד היום
אין מחר
|
לאחוז בם את הקרקע
להעמיק באדמה
|
אדון לעולמי
הפרטי
מעלה באוב
את הדממה
|
אמש בחלומי
נפרדתי ממך שוב
ואצרתי בחזי את הכאב
בתבונה
(אבל הלילה
אני נמנע משינה)
|
קראתי דרור לנפשי
דל צרורי
כי תבוא נחמה
|
רביב אמר: 'שמור על עצמך ילד'
אחרכך הוא רוקן מחסנית
בקצב אש מהיר
בתו"ל ימ"ס
|
אהובתי, חברתי הטובה ביותר, תשוקתי, אם ילדי.
|
החבור של עולם הפנטזיה והמטריקס התל-אביבי לא מיידי לי. מאיה
תהיה כאן עוד כמה דקות.
עתותי לא בידי מרגע שהחלטתי לעשות בהן משהו.
|
לידך, אותו ערב, רציתי לומר
שהחיפוש נגמר,
שהמסע האמיתי החל.
רציתי לקרוא לך בית.
|
זה טריק מאוס, זה פופולריות זולה
אני אכתוב מה שאני רוצה מתי שאני רוצה
|
מזליף את היין אל קרבי
רוצה להקיא סודות
|
אני מודע לסכנה וקופץ ראש אל תוכה
חי עבור הרגע, בהשאירי את ההיסוס מאחורי
קורא אותך
|
קראתי על מותו בעיתון.
סמוך ליום הולדתי הראשון באזרחות.
נשאר בקבע.
הגשים.
דרגות.
שרשרת מטענים בלבנון.
תקלה.
|
מה שעכשיו
זה לכתוב בעט שאני לא רגיל אליו
זה לא לכתוב שעה מדויקת בפינה הימנית העליונה
(וזה כי אין לי שעון על היד, בקושי את התאריך זכרתי)
|
זה תמיד אני שכותב. אוהב לשנוא, אוהב שכואב וחי מן הדמעה המרה,
זו שהטיפה המרה רק עוזרת לה להוולד בקלות מבעד לרחם הנעול
במוחי
|
"סדר את זה" הם אומרים לי
בבתים... חרוזים... בשורות
|
קראת לי גיל-עד,
וכמה אירוני זה,
|
שוב לא ברחתי. למדתי עם השנים לא לברוח, "להתמודד" אמרו לי
"להתמודד" הבנתי. הבנתי. הבנתי.
הבנתי כמה אני לא מבין.
|
|
הוכחה שאלוהים
קיים:
נכון שאומרים
שאלוהים צריך
להיות מושלם? אז
אם הוא לא קיים
הוא לא יכול
להיות מושלם וזה
אומר שהוא חייב
להיות קיים
-הפרעושים של
ג'וני מתפלספים |
|