|
הכל התחיל לפני שנה ועשרה חודשים לערך כשראיתי אותו מחוץ
למועדון תל-אביבי נחשב. הוא נראה אז טוב לאללה, הקרין קשיחות
מהולה באלגנטיות איכותית...
|
כל יום הוא מתרוצץ, בין תפזורת לתשחץ...
|
שתיים לפנות בוקר, דצמבר, אחרי יום מפרך של חזרות וחצי בקבוק
עארק, אני ודין (שם שמור במערכת) מגיעים אל פתח ביתה בראשל"צ
(אני מר"ג). אני מחנה את הרכב בגלישה אל עבר המדרכה ושם לב
שהמדרכה נטולת מכוניות.
|
את יכולה לעשות שמיניות באויר
אך את לא תעמדי בפיתוי
|
את תרצי אותי, לטרוף אותי מבלי להתאפק...
|
את כאן איתי, נמצאת בתוך תוכי
מבלי לדעת
צוחקת ובוכה, מתרגשת ונוגה
כל כך נוגעת
|
אז מתי? מתי היית שלם עם עצמך?
הסתכלת במראה לראות את נפשך?
אז חשוב לרגע מי אתה בן אדם!
אתה לא עוד ראש סיכה על מפת העולם!!!
|
במה צריך לבחור? לאן צריך לפנות?
למלא עוד את ליבנו בחששות ודאגות?
זה אולי נשמע נדוש אבל זה מה שהוא רוצה.
להיות צעיר לנצח ולחיות על הקצה.
|
עם כל האמפתיה וכל הכבוד ויש לי הרבה באמת
ישנו משהו בתוכי שכבר לא ישתנה וזה החלק שבי שמת...
|
גדול הוא האדם אשר נופל וקם מייד,
גדולה היא תקוותו
אך גם הוא האדם,
לעיתים זקוק ליד
|
מי אמר לי למסור לך ד"ש? אה, כן, לוציפר
|
עלית, סבתא שלי ושל רבים מאיתנו, חינכו אותנו לעשן חשיש!
להלן ההסבר:
|
|
|
הברבורים, שהם
בעצם תרנגולות
לבנות עם צוואר
ארוך שיודעות
לשחות זכו במשך
השנים ליחסי
ציבור בלתי
פרופורציונאליים.
נסה למכור
לאנשים כבד
ברבור, ותראה מה
התגובות.
יהודה ברבורי |
|
