[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








גיל רובין
-


אינני יודע מדוע
עצוב אנכי כל כך.
ספור-אגדה מני קדם
זכרתי ולא אשכח.

צונן האויר, קרב ערב,
בנחת שוטף הנהר.
בזהר שקיעת השמש
נדלקת פסגת ההר.

העלמה היפה מכל יפי
למעלה אותה לה מושב.
נוצצים עדיי זהבה,
היא סורקת שערה הזהב.

במסרק של זהב היא סורקת
ושיר מזמרת לה.
ולזמר אשר בפיה
נגון מה קסום, מפלא.

הספן בדוגית, את לבו
הקסם הפרא גנב.
לא יביט אל צוקים מתחת
אל על הוא נושא עיניו.

לבסוף הגלים, כמדמני,
בולעים גם ספן גם סירה.
וזאת עוללה לורלי
בזמר אשר זימרה.

ה.היינה




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
את גיא אני הכרתי סתם, בלי סיפור מיוחד, ככה דרך 'חברים
משותפים', לא משהו שמספרים. כל הסיפורים אצלנו במשפחה הם לא
מיוחדים. גם אבא הכיר את אמא לא באופן מיוחד, וככה גם אחי את
אישתו, ולדעתי זה דווקא טוב

בכל בוקר, כשאני קם, המיטה שלי ספוגה בשתן חריף, וככה אני נשאר
שוכב בתוך החמימות הזאת שפושטת לי בכל הגוף. אני מרגיש איך
השתן מחבר ביני לבין המיטה, כאילו היינו יחידה אחת

אימא נשענה על אדן החלון והסתכלה החוצה. היא ניסתה להיזכר אם
יש להם סובארו לבנה או פיאט לבנה, למרות שבכל מקרה לא ידעה
להבדיל בין השתיים.

מאז שאבא קיבל את העבודה החדשה עור הידיים של אמא נהיה נעים
ורך יותר. אני מרגישה את זה כשהיא מלטפת אותי, מושכת את ידה
השמנונית לאורך פניי בבקרים לפני שאני יוצאת לבית הספר, וכשאני
קוראת לה בכף היד, עושה כאילו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
היפי בעיני המתבונן
שלא חדל לבהות בי
גופי אסיר תודה למבטו

בבתים טובים ואוהבים
יש פלדלת וגם חלונות-סורגים

אני המאהב של מושל מדינת ניו ג'רזי
שכבנו לאור נרות במשרדי העירייה הצפופים
מוזיקת קנטרי שקטה, ערבה לאוזנינו
וקולה של הזמרת שאת שמה אינני זוכר, עשה בנו עינוגים


לרשימת יצירות התסריט החדשות
קומדיה
יורם (אצבעו נכנסת לפריים, מסמנת 'רגע אחד'):
אם להיות הוגן איתך - השיר שלך ממש רע.
אבי (אחרי כמה שניות):
אולי ה..מיתרים

איתמר, נער שמן בן 8, מביט בתאווה אל אוגדן חבילות במבה הממוקם
מעל המקרר. הוא מתקרב למקרר, ומנסה להגיע בידו אל החבילה-
נכשל. קופץ שוב כמה פעמים, ושוב נכשל. הוא ניגש אל פינת האוכל,
גורר משם כיסא אל המטבח ומצמיד אותו לחזית המקרר. הוא עולה
עליו, אך עדיין נמוך

קצר
פנים. מאוחר בלילה. סופרמרקט.
יורי ואבישג הולכים לאורך מקרר בסופר, מעמיסים מוצרים לעגלה,
אבישג בעגלה. אבישג אוכלת משהו ויורי מסיע אותה.

ג'סיקה מאמינה בפיות, עוזי בילדות קטנות וחטובות, שרית וגידי
בנישואים ולוטם בכשרון הציור שלה. כולם מאמינים, אבל משקרים.
בעיקר לעצמם.

סאטירה
חיים
תודה לך דליה
ונעבור לשירי לוי, שמציגה את הקטע 'על אף ההודנה, ההסתה בבתי
הספר הפלשתינים נמשכת', (מושיט יד קדימה) תתחילי כשאת מוכנה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כשיורד דם מהאף, זה לא כמו שיורד דם מהיד או מהרגל זה הרבה
יותר מזה. כי כשיורד דם מהאף, זה לא באמת כואב- זה רק כאילו
כואב. לא באמת. ואם מישהו בא אליכם ומבקש פלסטר כי יורד לו דם
מהאף, סימן שהוא משקר.

הייתי שואל את עצמי, האם גם אתה מנגב מעליך את טיפות הזיעה
האחרונות שעדיין לא נדבקו לעורך?

אתה יושב בחדרון קטנטן, במלון קטן עוד יותר בלונדון הגדולה....


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
כרזה
אל היצירה




אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
אני אמרתי אני
ולא קיבלתי


תרומה לבמה





יוצר מס' 1856. בבמה מאז 4/2/01 15:22

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגיל רובין
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה