|
פניו הקמוטות עייפות מכאב, עיניו עצובות
מדוע הוא שם, לאן הוא הולך, אין לו מזוודות
|
החיים כך אומרים חזקים מהכול
סביבנו בוער ושנייה מליפול
ואנחנו כמו נמצאים במבוך
מנסים לתמרן נזהרים מלדעוך
|
נשרו העלים וכיסו רחובות בפיסות זהובות
השבילים בם פסענו יחדיו ריקים מאדם
הבהובי האורות במרחק שכלכך אהבנו
כמו דלקו לכבודך, ועכשיו הם אינם
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
יו, סוף סוף
פרסמו סלוגן
שלי.
|
|
