|
 97274830
נולד בחורף סוער בשנת 1982 ובכה עד סופו אם לא יותר
אחר כך הוא נגמל מן המוצץ, ואחרי בערך שנה או יותר
התחיל להתרוצץ, חי בלילה לא ישן ביום, אומרים שיהיה
טוב אבל זה רק מוביל לדיכאון.
אז תיהיו בטוחים שטוב לא יהיה אבל מה לא טוב ברע..?
זה לא מה שאתה עושה זה עצם העשיה.
כמו שוויליאם בלייק אמר -
"Active Evil is Better than Passive Good"
- Notations in Black
אתמול אמרתי לך את אשר בלבי אתמול אמרתי לך שאני אוהב אותך
ואיך הירח מצא דרכו בין שנינו להאיר, שבריר אור פזור בינינו
שהיה לחומה.
הלילה כה יפה, אך עד מתי אוכל לחיות בחשכה.
|
השחר מגיח מעל עיר הזויה
ילדי הלילה מסתתרים מעצמת החמה
רחובות ריקים - הרגשת בדידות אינסופית
שוטטות של לפנות בוקר בעיר דמיונית.
|
גשם דופק על חלוני ואני מה הולך בראשי
בכל פעם שענן עוקב אחר רעם, אני חושב
בטעות על אותה הפעם, אותה הפעם בה חבקנו בגשם,
היית בזרועותיי וכתמיד ראשי היה במקום אחר.
|
עליונות הרוח בעולם המציאות
מלים שנכתבו כפתח מילוט
מילוט ממתן תשובות ישירות
|
והבלבול שפה ברורה בין בני אנוש חסרי פשרה, לכודים במן מלכודת
שטמן לו הגורל.
|
קרוב למציאות עירונית של שחיתות
חיים נשרפים
כמו שעון חול מודרני
|
העיר בלילה כל-כך יפה
כל-כך קרה ובודדה
רצית להיות כמוה,
ראי הצלחת ומה עכשיו?
|
פתאום החלו זולגות להן דמעות
לא האמנתי שגם בלונדיניות בוכות
|
נזכר בעבר בעצב
ובוכה על שעתיד לבוא,
נזכר אבל בעצם
לא יודע למה את לא פה.
|
גופך התחיל לדבר כששכחת מן הרגש
בדיוק באותו השלב ששלי הפסיק להקשיב
|
בשעת שקיעה, זריחת הירח, בוהה אל תוך שמיים אדומים, תוהה מדוע
וכיצד דברים אינם מה שנראים.
|
אמנות היא דרך התבטאות, וזו אחת מרבות, ובכל זאת מסביב לדמות
האמנותית מרחפת רוח הבדידות, תדמית הייסור האינסופי וכל זאת
בכדי להצליח לתקשר? - יש בזה מן הניגוד.
אולי התשובה היא בכך שאמנות היא דרך טובה לתקשורת המונים,
למטרות הזדהות בלבד.
|
ואם היא תחזור, מה אז? - שום דבר לא השתנה..? - אתה כל כך
טיפש עד כדי לא להפיק לקחים מן העבר, אז לא פלא שאתה לבד..
החוכמה היא יתרון, כשאתה מוותר עליה אתה עושה כן על הרבה
יתרונות הנלווים לה.
|
קנית אותי במגע ומכרת לי כמה מילים, סיבות מתורצות עם שעות
ותיזמונים, חשבתי שאולי תהי אמיתית, אך מסתבר שאת סתם עוד
שקרנית.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
בן נאוות
המרדות!
פרובוקטור. |
|
