|
כדי למצוא אותי תצתרכו לחפש בין המילים.
כל אמן משתקף ביצירה שלו.
אם הייתה נשברת לך הרגל, לא היית מחכה שהיא תחלים, מכיוון שללא
טיפול היא לעולם לא הייתה מחלימה לגמרי, היא הייתה נותרת עקומה
במקצת למשך כל חייך. דין לב כדין רגל, כשם שרגל שבורה דורשת
טיפול כך גם לב שבור דורש טיפול.
|
אל החדר השלישי איני מעז להיכנס. עוד בימים שהייתי באור, אבי
סיפר לי על היכל הצללים, הוא סיפר לי שאנשים משתגעים אחרי שהם
רואים מה יש שם, והוא השביע אותי, שאם יום אחד אגיע להיכל
הצללים אני אחפש את הדרך החוצה כמו כולם, ולא אכנס לחדר
השלישי
|
הוא הפך לכוכב, כוכב קטן ויפיפה, מפיץ אור כחלחל נוגה.
הרמתי אותו מהדשא, בוחן את הפלא שניגלה לפניי. הכוכב היה בוהק
כמעט כניצוץ. קפוא, יופי עצום לכוד בתוך טיפת טל שהתקשתה.
|
יש לי עציץ קטן בחלון הוא גדל בכל יום אני מאמין למרות שאיני
שם לב להבדל.
|
הדבר היחיד שאני אוהב בעולם הוא ג'ולות, ואת הניצוצות. אבל
ניצוצות הם לא דבר שקל לאהוב כי הם נעלמים כל הזמן. יש לי
מליאן ג'ולות.
אני אוהב לשחק איתן בחצר.
|
ברק פוגע בעץ. העץ לא מאמין שברק פגע בו, אחרי הכל הסיכוי שברק
יפגע בעץ הוא 0.00001 אחוזים. מצד שני, נשארו עוד לפחות מאה
אלף עצים בעולם, אז מה הסיכוי שהברק יפגע דווקא בו?
|
הנוזל השחור התערבב בכוס, הוא הביט בפניה אינו מבחין בסערה
המתרחשת סביבו. הוא היה עסוק בלנסות להיות מאוהב.
גבישי סוכר קטנטנים החלו נופלים אל הכוס בזמן שהוא ניסה לחשוב
על דרך משכנעת להיות עצמו, כלומר עצמו החדש.
|
אותיות עפות
דרך ידי
אל האור,
|
בלי לחשוב קוטפים אותנו.
חיים נגמרים,
מנסים לצעוק,
אתם לא שומעים.
|
שוב,
אני נשפך אל התקרה,
מתפזר בחדר.
במבט חולמני,
אני מביט בך.
|
אחרת לא תאהב,
אתה הלב נירקב.
היא אומרת אוהבת,
|
אתמול, ביום שלישי הפסקתי לדבר.
|
קח לך את בנך
את יחידך
אשר אהבת
את יצחק.
שלח אותו לצבא
והעלהו שם לעולה.
|
מעבר לשקיעה
יש מקום אחר,
לשם אני שייך.
|
נשאלת השאלה, מה באמת כואב לנו?
כואב לנו שאנשים מתו, או שכואב לנו שערבים הרגו אותם.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
יש שישה מליון
אנשים בארץ?!
מה זה אמור
להיות?!
מישהו מנסה
לטייח פה
משהו?!
ץ סופית ומלחמתו
במכחישי השואה. |
|
