|
מה עלה בראשי ובראשה. למה אותו הרגע הפך לנצחי. תמיד חשבתי
שבכל רגע יש נצח אך רק במוות גלום הנצח האמיתי אותו אנו
מחפשים. רק בו מוגשם מיטב ההוויה של הכמיהה שלנו - עצם ההשארות
שלה לעד. בהפסקת הכמיהה הופך הסטטוס לנצחי ועימו השאיפה, אך
כמה אכזר . כמה אכזר הוא
|
לאחר שמתי שלחו אותי לטיפול גמילה. הם אמרו שאני צריך להיפטר
מההתמכרות הזאת לחיים. הייתי מקבל את זה בפשטות אבל העניין הוא
שלא ממש ידעתי מי זה הם ואני, אני חייב לדעת מי יושב בראש
כלומר, שיהיה את מי להאשים.
|
הרוח ליטפה קלות את פניו. היא ידעה שהרוח מלטפת. הבחינה ביובש
שבעיניים. הן מצמצו קלות. כך גם עצמה את עינה, עיניו. ידיו
נקשו על השולחן, נעות הלוך ושוב בריקוד, חשות את הפינות
המעוגלות. עיניו עקבו אחר הידיים, וככל שעקבו העיניים התנועה
הפכה לפחות טבעית.
|
את הפיקנטריה חיים רק הוסיף כמתלווה למוות. הוא אמר שמוות סתם
איננו מעניין אותו.
"מילא לחיות סתם, אבל למות סתם!", הוא אמר, "אם כבר - אז כבר:
שיתנו לזה משמעות לפני שבמילא הכל יעלם".
|
ילדה אשר קיפצה בחול לרגע נזהרה לא ליפול ומריכוזה לא ראתה,
בעלייתה, כיצד קצות אצבעות ידו העליונה חובקות את מרפקה,
ובנחיתתה, את אצבעות ידו התחתונה מלטפות את ירכה.
|
פסיעותיה נראו רדומות בעיניו. לעולם לא ידע כיצד ניתן לאהוב
פסיעה. רגל אחר רגל ללא איזושהי סימטרייה הגונה. אותה חוסר
סימטריות שלטה במעגליות ידיה הבשרניות. ניתן היה להבחין
בשריריה החובקים את העצם והחבוקים בעצמם. תזוזה ללא שליטה,
תזוזה ללא הרמוניה אולם בכל זא
|
אנשים אוספים את הזמן לתוך שפורפרות צבע
|
אילו הייתי מראה, הייתי משקף הכל והכל בי
|
אצבעות רגישות ושחומות מלאות בכפתוריי חישה
מעט נגיעה מעט תחושה מעט צביטה
|
מבט בקצה של אוויר
נעזר בחיוך של קצה השפתיים
משב דמויי פרחים בקצה האף
חומק בחמיצות זעה
|
מי הם שבישרו על מותה של אימי
|
הדמעות על לחיי חופרות בעבר
שם הם מבעבעות והופכות לנצח
|
בין קצר מחשבת האבדון
ובין המודעות לאי מודע
|
הזמן הרוס בתוך סירות נייר
מפרשים כמו חתוליי רחוב
|
הינה אהבה היא פריחתו של פרח ביומו הראשון
כך הצבעים חדים ובשלים בלב
הינה היא אותה התפעמות עת חוצה הצנחן את הסף
כך לא נותר כל אויר בריאות
|
וכשהתעוררתי ריחך היה בתוך מצאי
מין השער ומין העור נדפו
|
לפני השינה ישנם קצת דמעות
|
אצבעותיך בקצה המקשים
תופי טם טם על לבי
|
ענני אבק אחרונים
מול נבו
בסיס שמירה על דומיה ערבית.
|
השמים הזעיפו את פניהם
הצעתי להם מסטיק
|
מקדש בשקיעה בבאגן בורמה 2
|
צוקים באגם ימצו ימצו טיבט
|
|
|
כשאני הולך
ברחוב
העולם נראה לי
די קטן
כשאני עושה משהו
טוב
אומרים לי שאני
שחקן
אז אם תראה אותי
בטלויזיה
תדע שהכל קורה
בזמן
זה מפתיע אפילו
אותי לדעת שאני
כאן
|
|
