|
- אינני אומר
- אני יודע
היטב היטב שאין
אני יחיד במיני בעולם
וגם-
שכמוני- ועד כמה שזה יכול
לפגוע,
להשפיל-
גדולים וטובים ממני
עשרת מונים
- עשרת אלפים
ומאה
ואלף רבבה
- מי יוכל וידע כמה
שהיו
מאז ומעולם -
שיהיו מעולם ועד עולם -
ומן הסתם (מין זה לא סתם)
גם ישנם (פחות או יותר)
כעת עתה
- פה ושם,
אי פה אי שם בעולמנו
כיום הזה -
- ורק חבל, וגם
מוזר במקצת,
באמת כה מוזר וחבל
שעד עתה -
שעד הנה טרם האיר לי המזל
שעד כאן
- לרוע המזל
עדין לא נזדמן לי, לפני
לעיניי
בכלל
עין בעין -
בעין
ממש
אחד כמוני ממש
- בחור וטוב בינוני
ופשוט סתם
פחות או יותר -
על המידות
ואמות המידה
והעמידה
והעיקר -
משהו שיעור קומה
שידמה
- ולוא במעט (איני קפדן)
לשיעור הזה, הצנוע והתם
שלי
שעשרת אלפים
ומאה
ואלף רבבה
כמותו בעולם
מעולם ועד עולם
מן הסתם
וכפי המסתבר -
וגם אודה מקרב לב אסיר טובה
לאשר יראני כמותו
- ולוא
אך אחד
ולוא אך הפעם הזאת בלבד
לדוגמא -
- שמע בחור!
- מה זה פתאום העלית
על דעתך!
שמא -
שזה -
שזה יכול להיות למשל
- אתה!
(יונתן רטוש)
"זה קולע בול
ברגש המהול
באבק הזמן
אני נזכר
אני נגמר"
|
לא יכולתי שלא.
זה היה כל כך חזק, כל כך פתאומי
זה התפוצץ לי בפנים כמו
|
בשמלה לבנה, את עומדת תמה
את כמעט נוגעת
ואני נרתע
|
אבל העשן שיקר, כי בלי שאיש רואה, איש יודע, החלה הלהבה לבעור
בקטנה, מסתתרת תחת שאריות חורבן הלב, שכה השתוקק לסור מן הכאב.
|
אתה נכנס אלי כמו שיר
מדהים שקורע לי את הנשמה לחלקים חלקים;
|
אני אלקק אותך
כמו חתולה טובה. אני אשתדל לא לשרוט אותך,
אלא אם כן תרצה.
|
אני כמעט יכולה לגעת בתלתלים החמודים
יכולה לטעום מהפה... ולמטה...
חוט ארוך של זהב רוצה להקרע בתוכי
|
הריח, ההרגשה של המותניים שלך עם חולצת
טריקו נקייה, הנשיקה העדינה שלך...
|
עכשיו אני רק זיכרון
צורב במחשבתך
בתוך מחשבתך...
|
Got nothing to fall back on
there's no secret plan
|
|
|
זה לא פוליטיקלי
קורקט לומר
"השרת" תאמרו
"אב-הבית" |
|
